אישים בחינוך המוסיקלי : יואל אנגל

אישים בחינוך המוסיקלי : יואל אנגל - חייו ויצירתו איסוף חומרים ועריכה : בלה יעקובוביץ 1

תוכן יואל אנגל תולדות חייו ותיאור כללי של יצירותיו... 4 מבט על יצירתו של יואל אנגל...8 רשימת היצירות של יואל אנגל...10.I אופרה 10....II מוסיקה לתיאטרון...10 קאמרית...10 לפסנתר...10.III מוסיקה.IV מוסיקה V. מוסיקה ווקאלית )בלווי פסנתר(...11.VI מוסיקה למקהלה...13 ביבליוגרפיה:...14 2

1 יואל אנגל על אישיותו אנגל שייך לאותו סוג אנשים, יוצרי-בראשית, המופיעים בתקופת תחייה לאומית. הוא בן הדור ויוצרו כאחת. כמו בכל שטחי החיים הלאומיים, הספרותיים והמדעיים, שקמו להם אנשי יצירה ובנין, כך שיחק המזל גם למוסיקה היהודית בדמות גואלה יואל אנגל. הוא היה הראשון בתולדות האמנות היהודית, אשר הבין את ערכה של נגינתנו העממית, הרגיש ביופייה ובסגולותיה ושאף להעירה מתרדמת אלפי שנה. הוא שאף לפתחה, כדי ליצור מוסיקה לאומית-אמנותית ולהעלותה על במת היצירה הכללית. זו הייתה מטרת חייו ואותה הצליח להגשים, על כן קרא לו העם "אבי המוסיקה היהודית". כל חייו היו קודש ליצירה עממית ולמוסיקה בשביל העם. הוא זכה להיות לא רק מגלה ואביה של המוסיקה היהודית, כי אם גם אחד מראשוני המשתיתים של מוסיקה ארצי-ישראלית חדשה. זו היתה דרך מופלאה של בן עם קם לתחיה, דרך מהגולה אל ארץ-ישראל, מהחייאת אוצרות תרבות רבת דורון בניכר, עד להנחת מסד לתרבות חדשה במולדת. באחד ממאמריו מגדיר אנגל את מהותו של קומפוזיטור יהודי במילים אלה: "יהודי שהוא קומפוזיטור זהו מקרה מצוי לעתים קרובות, אבל אין זאת אומרת שהוא קומפוזיטור יהודי, הוא צריך עוד לחיות וליצור על פי צוויו הפנימי של הדם הזה: הוא צריך להיות בן לעמו גם בשפתו, גם בתוכן יצירתן, גם במוסיקה שלו גם ביחסו הפנימי. הוא צריך לשאוב את שאיפותיו היצירתיות העילאיות מחיק עמו ולהשיבן קודם כל לאותו החיק בצורה מחודשה, מרובה ומושלמה". כזה היה אנגל בעצמו. הוא יצר על פי צוויו הפנימי של דמו, הוא היה בן לעמו גם בתוכן יצירתו כמו בכל מהותו. הוא שאב את שאיפותיו היצירתיות מחיק עמו הזמר העממי בכל עושר גווניו ותכנו - והשיב אותן אחר כך בצורה מחודשה ומושלמה. אנגל, הקומפוזיטור היהודי הראשון הוא גואלה ומשוררה של המוסיקה היהודית העממית. עיריית ת"א קראה רחוב על-שמו ומעניקה פרס על שם יואל אנגל על יצירה מוזיקלית מקורית פעם בשלוש שנים לשלושה אנשים שונים. 1 מתוך גורלי, מ' )ת"ש(. האסכולה המוסיקלית היהודית. ירושלים: הוצאת עבר. 3

2 יואל אנגל תולדות חייו ותיאור כללי של יצירותיו יואל אנגל נולד ב- 16 )28( באפריל 1868 בברדיאנסק )היום אוסיפאנקו(, עיר קטנה שבים האזובי ברוסיה. בשנת 1885 מסיים אנגל בן ה- 17, את הגימנסיה הרוסית המקומית וממשיך את השכלתו באוניברסיטת חארקוב )העיר הקרובה ביותר לברדיאנסק(, בפקולטה למשפטים, יחד עם אחיו גריגורי )הירש(. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, רוכש אנגל ידע מוסיקלי בבית הספר המקומי למוסיקה, בכיתתו של אנדרי יוריאן )1856-1922(. בשנת 1890 מסיים אנגל את האוניברסיטה, עובד במשרה צבאית כשנה ומשלים את לימודיו המוסיקליים בבית הספר הממלכתי למוסיקה בחארקוב. פיוטר צ'יקובסקי )1893-1940(, בעת ביקורו בבית הספר בחארקוב בחודש מרץ 1893, התרשם מאוד מיצירותיו של יואל אנגל, ולפי עצתו והמלצתו האישית, ממשיך אנגל את לימודיו המוסיקליים בקונסרבטוריון של מוסקבה. בשנת 1893 מתחיל אנגל את לימודיו בקונסרבטוריון, בפקולטה לתיאוריה ולקומפוזיציה. כל אחד מהמורים העשיר את אנגל במשהו משלו: ה"עממיות" של אנגל הינה פרי השפעתו של איפוליטוב-איבנוב ; הקלילות, הליריקה והבנאליות נשאבו מסגנונו של ארינסקי ; חשיבה וטכניקה קונטראפונקטית נלקחו מתורתו של טאנייב. בסתיו 1897, עם גמר הלימודים בקונסרבטוריון, הוזמן יואל אנגל על ידי ניקולאי קאשקין )1839-1920(, אחד ממבקרי האמנות המכובדים במוסקבה כעוזרו במדור המוסיקלי בעיתון Russkie Vedomosti )העיתון הייצוגי של רוסיה הצארית, בו השתקפו חיי התרבות והאמנות של התקופה(. שנה לאחר מכן אנגל נתמנה למנהל המוסיקלי )תפקיד בו כיהן עד סגירת העיתון בשנת 1918(. עשרים וחמש שנות עבודתו של אנגל כמבקר מוסיקלי )-1893 1918( ליוו והאירו את אחת התקופות החשובות בחיי המוסיקה במוסקבה. הוא היה קומפוזיטור וקומפוזיטור חדשני בשימוש של מקורות פולקלוריים מוסיקליים בלתי ידועים )פולקלור יהודי(, אלא הוא זה שגילה את הפולקלור היהודי, וייסד תנועה חדשה של מוסיקה יהודית אמנותית: 1. יואל אנגל אתנומוסיקולוג יהודי ראשון השתתף במסע המשלחת ההיסטורית- אתנוגרפית לחקר פולקלור יהודי ברוסיה 2. יואל אנגל, מיסדה של אסכולה קומפוזיטורית חדשה, המבססת את היצירה על מסורת קהילות יהודי מזרח אירופה 3. יואל אנגל קומפוזיטור, המבסס את יצירתו של רעיונותיו המוסיקולוגיים 4. ייסוד "החברה למוסיקה יהודית עממית" ופעילותה הרבה בתחומים שונים: קונצרטים, הרצאות והוצאה לאור 5. ייסודה של ההוצאה לאור "יובל" )ברלין, ירושלים( אנגל היה פעיל מאוד בפיתוח המוסדות המוסיקליים החדשים והשפעתו של החינוך המוסיקלי בערים הגדולות של רוסיה היתה מרובה. הוא היה חבר פעיל בועדות שונות שהוקדשו 2 רוב המידע אודות יואל אנגל מבוסס על מחקרה של ד"ר ריטה פלומנבוים, שראה אור ב- 1996 : "האסכולה הלאומית של המוסיקה היהודית-אמנותית יואל אנגל ומיכאל גנסין". 4

לשאלות המוסיקה והאמנות החל ב"דומה" העירונית במוסקבה, באוניברסיטה של שניאבסקי, וכלה בקומיסאריון להשכלה העממית ; חבר פעיל במכון הממלכתי למדעי המוסיקה ובאקדמיה הממלכתית למדעי-האמנות ; אחד המייסדים ונשיא כבוד של הקונסרבטוריון העממי במוסקבה )1906-1918(. אנגל היה אחד ממייסדי הקונצרטים ההיסטוריים-הסימפוניים של החברה הרוסית המוסיקלית במוסקבה. בשנים 1907-1909 היה נוהג להקדים בואו לכל קונצרט כזה. הקונצרטים התקיימו בדרך כלל באולמות הקונסבטוריון והמוזיאון הפוליטכני של מוסקבה. פעילותו הרבה והרצאותיו של אנגל בתחום המוסיקה היהודית, ןכן הקונצרטים הביאו לייסודה של ה"חברה למוסיקה יהודית עממית" בנובמבר 1908. בשנת 1909 מפרסם יואל אנגל את ה"שירים יהודים עממים בעיבוד המוסיקלי של י. אנגל" בשלוש הוצאות: הוצאה ראשונה )10 שירים לקול בלווי פסנתר(, מוסקבה: ; 1909 הוצאה שניה )10 שירים לקול בלווי פסנתר(, מוסקבה: 1912, והוצאה שלישית )10 שירים ללא מילים, ניגונים וריקודים לפסנתר(, מוסקבה: 1912. בשנים 1912-1913 הוזמן יואל אנגל יחד עם זוסמן קיסלגוף )1876-1935( להשתתף במסע המשלחת ההיסטורית-אתנוגרפית לחקר הפולקלור היהודי ברוסיה בראשותו של שלמה זיינוול רפפופורט )שלמה אנ-סקי 1863-1920, מחברו של הדיבוק(. משימתם של שני המוסיקאים היתה לפקח על החומר הפולקלורי-מוסיקלי של המסע, שבסופו נאספו אלפי שירים וניגונים עממים. בדיקת החומר והעבודה עליו נמשכו מספר שנים. מיד לאחר מהפכת אוקטובר ברוסיה )המהפכה השנייה של שנת 1917(, עם סגירת Russkie Vedomosti בשנת 1918, )השלטון הקומוניסטי סגר את כל העיתונים מהתקופה הצארית(, החל אנגל בהרצאות-קונצרטים שלו במקומות שונים: במוסקבה, באוניברסיטה ע"ש שאניבסקי, במוזיאון הפוליטכני, במפעלים ובבתי חרושת. בשנת 1920 מוזמן אנגל לעבוד בהוראת המוסיקה בבית ילדים יהודי בפרבר של מוסקבה, בכפר מאלאחובקה. בתי ילדים אלה היו בתי ספר ומעון לילדי פליטים יהודיים ואנגל, יחד עם אחרים, קיבל על עצמו את הטיפול בהם. מזיכרונות בתו עדה אנגל-רוגינסקיה מצטיירת תמונת המצב הבאה: האמנות תפסה מקום מכובד בבית הספר במאלאחובקה, בו אמנם-מורים ניסו להצמיח אהבת-אמנות בליבם של הילדים. אנגל ריכז את החינוך המוסיקלי והמקהלה. אשתו נגנה בפסנתר ולימדה אודות קומפוזיטורים בתקופות שונות. בתו של אנגל, עדה, לימדה ציור יחד עם הצייר היהודי הדגול מארק שאגל )1887-1985(. חניכי בית הספר העמידו הצגות מוסיקליות עליזות בשפה האידית. אלה היו מוסדות החינוך היהודיים הראשונים בסביבה זו. אנגל שמע מפי הילדים רק שירי עמים זרים וניגש לחבר למענם שירים יהודיים, שנכנסו לקובץ 50 אידישע פאלקסלידער, שהופיע בשנת 1916 במוסקבה. קובץ שירים זה זכה למספר מהדורות באידית ובעברית )50 זמירות לילדים(, בתרגומו של המשורר שמחה בן ציון. עד כמה התקרב אנגל לסגנון המנגינות העממיות ולרוחן תעיד העובדה, שרבים חשבו את השירים האלה לשירים עממים אותנטיים. וכן כותב אנגל במהדורה השלישית: "גם על זה אני צריך להעיר כאן לאחר שבאחדות ממנגינותיי אלו השתמשו אחרים כבמנגינות-עם, כי רק חמש יש בספר זה, שנלקחו מפי העם. והשאר כולן נתחברו לכתחילה על ידי )'50 זמירות לילדים בשביל גני ילדים, בתי ספר ובתי עם', לשירים הכתובים ע"י שמחה בן ציון"( 5

העבודה המשותפת של אנגל ואשתו במאלאחובקה היתה ניסיון לחנך את הילדים בשיטה מיוחדת, שנקראה בשם "האזנה למוסיקה". במילותיו של אנגל עצמו: "הניסיון עלה יפה, ולפי דעת המבקרים הביא תוצאות חשובות ומיוחדות במינן". במקביל לעבודתו במאלאחובקה, מחבר אנגל את המוסיקה להצגה ה"דיבוק", שהועלתה על ידי חברי תיאטרון "הבימה במוסקבה, בינואר 1922. הגעגועים והכמיהה להווי היהודי מצאו את ביטויים במוסיקה להצגת ה"דיבוק", והפכו אותה ליצירה מקורית שאליה שאפו אז המוסיקאים הצעירים. הצלחת ההצגה הולידה אצל אנגל את הרעיון לערוך סוויטה מהמוסיקה להצגה. בשנת 1926 יצאה לאור הסוויטה הדיבוק לשני הרכבים שונים האחד הוא לפסנתר סולו הסוויטה מורכבת משישה פרקים: פרק : I "מפני מה? משיר השירים" פרק : II "ריקוד הקבצנים" פרק : III "מארש החתונה" פרק : IV "חיפוי הכלה" פרק : V "ניגון החסידים" פרק : VI "משיר השירים, מפני מה?" שלושה מכתבים של אנגל מתקופה זו, שנמצאו על ידי )ד"ר ר' פלומנבוים(, מעידים על עבודה פורייה בתחום היצירה. המכתב הראשון הכתוב עברית, אל י' סטימאצקי )אחד העורכים של "יבנה"(, מ- 12 באפריל 1922, עוסק בהוצאתם לאור של "10 שירי ילדים" בעברית, שירי עם על פי טקסטים שנכתבו ע"י משוררים עבריים כמו ביאליק, כצנלסון ועוד. ממכתב זה אנו לומדים על רעיונם של העורכים לפרסם את "שירי ילדים" )1926(, מאוירים על ידי חברו הטוב של יואל אנגל, הצייר ליאוניד פסטרנק )אביו של הסופר בוריס פסטרנק מחברו של דר' ז'יווגו(. אחרי מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הקומוניסטית, נתערערו החיים התרבותיים של היהודים ברוסיה. "החברה למוסיקה יהודית עממית" התפרקה ומרבית חבריה עזבו את רוסיה ; הבימה יצאה את מוסקבה לסיבוב עולמי, תוך כוונה להשתקע בארץ ; אנגל עזב גם הוא את רוסיה בדצמבר 1922 ועבר לברלין. מלומדים וסופרים יהודים רבים השתקעו בתקופה זו בברלין, שהפכה למרכז תרבותי יהודי חשוב באירופה. בברלין, פותח אנגל תוך זמן קצר בפעילות רבה. בעזרתם של האחים רוזנשטיין, הוא מארגן סדרת קונצרטים-הרצאות למוסיקה יהודית בערי גרמניה, מייסד את הוצאת התווים העברית "יובל" בשנת 1923 ועומד בראשה כעורך. אנגל מוציא לאור מיטב השירים והמנגינות העממיים שהיו בידו, ומדפיס מחדש פרסומים של "החברה למוסיקה יהודית עממית". על הכנותיו של אנגל לעלות לישראל ניתן ללמוד מחילופי המכתבים עם מנהלי שני קונסרבטוריונים בארץ בתקופה ההיא משה הופנקו וגב' מרים לויט: 6

"בשמחה מוכן אני לעבוד אתך. על אף שזה בפלסטינה, על אף שזו יכול להיות קונסרבטוריון יהודי אמתי, יהיה נעים לעבוד עם אנשים, שיצרו כבר משהו משמעותי בכוחות עצמם במקום. למען האמת רק בתנאים כאלה יש תקווה להמשיך ליצור, ולכן אני מוכן גם כן להתחיל בעבודה. אם לדוגמא האמריקאים היו מציעים לי ועוד לחצי תריסר כמוני, שאינם מפלשתינה, הספקה המלאה: סעו וייסדו קונסרבטוריון בפלשתינה, הייתי מסרב להם, כי אז היה העניין חסר תקווה. אך אתך ועם חבריך זהו עניין אחר" )מכתב של אנגל, 1924( אנגל מקבל הצעות עבודה מהופנקו ובמכתב אליו מתאריך 12 בנובמבר 1924 מבשר על בואו לישראל. הוא מודה על הדירה שהכינו לו ומבקש להשיג גם פסנתר. בדצמבר 1924 עולים אנגל ואשתו ארצה. כאן מתחילה תקופה חדשה בחייו של אנגל, הקצרה והפורייה ביותר ביצירה מקורית. בארץ ממשיך לעבוד אנגל בתור מבקר מוסיקלי, כותב את מאמריו בעיתונים "הארץ" ו"דבר", בכתב העת "תיאטרון ואמנות", מלמד בסמינריון למורים וגננות בריכוזו של יחיאל הלפרין, מלמד בקונסרבטוריון "שולמית" בהנהלתו של משה הופנקו, מארגן קונצרטים למוסיקה יהודית וליצירותיו, מלא תקווה. הקונצרט הראשון שלו בארץ התקיים בחג פורים י"ג באדר )27 בפברואר( 1925 בבית העם, בהשתתפות אנגל עצמו, אשתו, מקהלת ה"אהל" )45 איש( בהנהלתו המוסיקלית של יואל אנגל. התלהבות החלוצים שבאו להקים את המולדת דבקה גם באנגל. הוא ראה לפניו יעד חדש יצירת זמר עברי ארץ-ישראלי, הוא יהיה חלוץ הנגינה העברית בארץ, כמו שהיה חלוץ הנגינה היהודית בגולה. העבודה בסמינריון למורים וגננות נותנת לו את הדחיפה לחבר שירים לבתי ספר ולילדי הגן. שתי חוברות של שירי ילדים "בקרן זווית" למילים של יחיאל הלפרין יצאו לאור בתל אביב בשנת 1926. רוב השירים ניתנים לסידור כמשחק, בלווי זימרת הילדים עצמם. פגישתו של אנגל עם חברי תיאטרון ה"אהל", כפגישה עם חברי ה"בימה", היתה רבת- תוצאות ליוצר ולעובדים אתו כאחת. הוא משתתף בעבודת התיאטרון ומחבר מוסיקה להצגות נשפי י.ל. פרץ ודייגים. כדי להשיג את מטרתו יצירת השיר העברי המקורי והפצתו בעם אירגן אנגל מקהלה משחקני ה"אהל" הידועה כ"מקהלת אנגל" והתחיל בניסיונותיו: היה מביא שירים שלו, יושב ליד הפסנתר ומלמד את המקהלה. אנגל היה מסור ונלהב מאד לעבודתו במקהלת ה"אהל". אחרי הופעות פומביות אחדות בניצוחו, מילאה המקהלה תפקיד חשוב בסיבוב הראשון של ה"אהל" בארץ וביחוד בעמק בשנת 1926, עם נשפי י. ל. פרץ. בכל מקום התיאטרון נשאר לשני ערבים : בערב הראשון נתנו הצגה, ובערב השני - לימדו את החברים שירים של אנגל. אנגל חי ועבד בפלשתינה תקופה קצרה מאוד )שנתיים וחודשיים(. למרות זאת, הספיק להפוך לאחד האחראים לישוב יהודי זה ולדאוג למעמדו בעולם כולו. אנגל ממשיך בעבודתו עם תיאטרון ה"אהל", ומתחיל לכתוב מוסיקה למחזה חדש, "הדייגים", על פי מחזאי הולנדי יהודי ה. הירמנס )1864-1924(. אנגל הספיק לכתוב מספר קטעים בלבד, ביניהם "שיר המרד" ו"שיר העבודה", והמוות קטע אותו. הוא נפטר באורח פתאומי, ב- 11 בפברואר 1927, לאחר מחלת ריאות קשה, חודש אחד בלבד לפני הצגת הבכורה. 7

ת) מבט על יצירתו של יואל אנגל 3 בעיבוד השירים העממיים משתדל אנגל לשמור על צורתם המקורית בנעימה ובמשקל ולחבר להם הרמוניזציה בהתאם לאופים המוסיקלי ומהותם הפנימית. ההרמוניה שלו באה תמיד כלווי למלודיה, היא עוזרת לזמרה בנפתוליה, אך לעולם אינה משתלטת עליה. כאלה הם ה"קדיש", וה"חליל" לר, יצחק מברדיצ'ב "חמישה שירי עם", "אב הרחמים" וכו'. לסוג זה שייכים גם החיבורים "ניגון חבדי" ו"פריילכס" לכינור בלוית פסנתר ו"חמשה חיבורים לפסנתר", שהם ניגונים עממים, המעובדים לכלי-נגינה "זר ניגונים עממים" )בחלקם לארבע ידים( אופוס 41, המכיל שלשים מנגינות. פרק מיוחד ועשיר מהווים חיבוריו בשביל ילדים. אנגל הבין לנפש בני הנעורים וכתב בשבילם יצירות מלאות חן עלומים. הוא הוציא כמה קבצים של שירי ילדים. "50 זמירות לילדים" היא מהדורה עברית מתוקנת ומעובדת של "50 אידישע פאלקסלידער" שהופיעו בשנת 1916 במוסקבה. על טיבם וכוח השפעתם יעירו דברי אנגל בהקדמה לספרו זה "גם על זה צריך אני להעיר כאן לאחר שבכמה ממנגינותיי אלו השתמשו אחדים כבמנגינות-עם, כי רק חמש בספר זה, לוקחו מפי העם, והשאר כולן נתחברו על ידי" )50 זמירות לילדים, בשביל גני- ילדים, בתי ספר, ובתי-עם לשירים הכתובים ע"י ש. בן ציון, הוצ' יובל, ברלין תרפ"ג(. כזה היה אנגל היוצר, שהזדהה עם הביטוי הנגינתי העממי. חלק משירי הקובץ יצא גם בלווי פסנתר. מלבד אלה הופיע עוד קובץ שירים בשם "ילדי שדה" )אחד עשר שירים לקול אחד ולשני קולות בלוית פסנתר(. "שירי ילדים" לקול אחד, לשניים ולשלשה קולות, בלוית פסנתר, הוצ' "יבנה" ירושלים-ברלין, 1923 )לטקסטים של משוררים עבריים: קצנלסון, ביאליק, טשרניחובסקי וכו'(. מלבד שירי העם ושירי הילדים הוציא אנגל שורה של יצירות מקוריות : "אדג'יו מסטריוזו", אופ. 22 לכינור, צ'לו ונבל. וכמה מחזורי שירים. בהוצאת "יבנה" יצא המחזור "שירי עם של ח.נ. ביאליק: "מנהג חדש", "טוס הזהב", "אחת, שתיים, שלוש". המלודיקה בשירים אלה קרובה באפיה לרוח עממית, אך מעודנת יותר וספוגה הומור טוב. בהוצאת "יובל" יצא מחזור של שלושה שירי ש. טשרניחובסקי: "אומרים ישנה ארץ", "שושנת פלאים", ו "ויהי בישרון מלך". הראשון זכה להתפשטות ולחיבה בלתי רגילים. התעניינותו של אנגל בארץ ישראל ובתרבות העברית הולכת וגוברת. הוא מרגיש שדרושה לו סביבה ליצירה. זו תמצא בארץ ישראל, שבה הולכים ונוצרים חיים חדשים ותרבות חדשה. הוא מחליט לעלות ארצה. בסוף שנת 1924 בא אנגל לארץ ישראל. כאן מתחילה תקופה חדשה בחייו, הקצרה ביותר והפורייה ביותר ביצירה מקורית. בארץ המשיך לעבוד בתור מבקר מוסיקלי, למד עברית וכתב בה את מאמריו ב"הארץ". הוא שימש כמורה בסמינריון למורות וגננות בתל-אביב )סמינר לוינסקי, וכיום מכללת לוינסקי לחינוך( צילום דו"ח משכורת בתקופת עבודתו בסמינר לוינסקי )מאי 1926, באדיבות: ארכיון מכללת לוינסקי( וגם בקונסבטוריון "שולמית". אך בעצם הוא מתמסר כולו ליצירה. 3 הטקסט דלעיל מבוסס בחלקו על ספרו של גורלי, מ. "ש(. "האסכולה המוסיקלית היהודית". ירושלים: הוצאת עבר. 8

המצב האמנותי והמוסיקלי בארץ היה אז ירוד. לא היו שירים בפי העם. מה ששרו החלוצים ברובו היה חומר גלותי או שירים נכרים. ומי כאנגל ידע את ערכו של הזמר בשביל העם, בשביל יצירת חיים תרבותיים, בשביל יצירת מוסיקה אמנותית? אנגל נוטל על עצמו את התפקיד ליצור את ההכרחי ואת היסודי ביותר- מוסיקה לעם. מופיעים זה אחר זה פזמונים, שירי עבודה, שירי-ילדים, ריקודים, וכל הארץ שרה את שיריו "חלוץ בנה" )1925(, "שני מכתבים")תרפ"ד(, )הטקסטים של א. המאירי(, "שבת קודש על חוף ימי", )א. ז. בן-ישי(, "בת יונים", )ח.נ. ביאליק( וכו'. אנגל לוקח חלק פעיל בארגון מקהלות וכותב בשבילן רפרטואר, בין השאר "עגבניה" "שירת העמק" )י. קרני(. העבודה בסמינריון לגננות נותנת לו את הדחיפה לחיבור שירים לילדי הגן. מופיעים שני קבצים "בקרן זווית" חלק א' וחלק ב' בהוצאת "הגנה" בתל אביב, לשירים של יחיאל הילפרין. היורה=גשם גשם, שיר ערש=נומי נומי ילדתי)צילום מכתב ידו של יואל אנגל( בשנת 1963 כתב נועם שריף את הסוויטה: "אומרים ישנה ארץ : סוויטה לתזמורת סימפונית על נושאים עבריים ", המבוססת על שישה שירים : קריה יפהפייה, אין זה פלא, הורה, וכן שלושה מאת יואל אנגל: אומרים ישנה ארץ, גשם גשם או בשמו המקורי "היורה" - קטע האזנה מתוך: התקליט אומרים ישנה ארץ. בביצוע: התזמורת הסימפונית של סי. בי. אס. ישראל ומקהלה בניצוח המחבר נועם שריף, ונומי נומי או בשמו המקורי "שיר ערש". בינתיים נוסדה סטודיו דרמטית של הסתדרות הפועלים "אהל" בהדרכת משה הלוי. אנגל משתתף בעבודת הסטודיו, הוא מתמסר לה בכל נפשו. כך נוצרה המוסיקה לנשף פרץ: "המקובלים", "אתר הקבורה", "שמע ישראל", ו "סיפורי הלבנה". המוסיקה למערכונים האלו ממשיכה את קו היצירה של "הדיבוק". אך הזמן והמרחק השפיעו בהזדככות והתגבשות היחס לנגינה העממית. והמוסיקה פה יותר אמנותית ומעודנת, ביחוד מצטיינת זו של ה"מקובלים". יחד עם "האהל" במסעו הראשון, עבר אנגל בעמק ובגליל. הוא חזר לתל-אביב מלא התלהבות ורצון לעבודה. התחיל לחבר מוסיקה להצגה "הדייגים". הספיק לכתוב קטעים אחדים, ביניהם את "שיר העבודה" ו"שיר המרד", האחרונים בחייו. לשמוע את המוסיקה שלו ל"דייגים" לא זכה. אנגל מת אחרי מחלה קצרה ב-ט' באדר א' תרפ"ז )13/2/1927(. בן 58 היה במותו, במלוא פריחת כוחותיו וכשרונו. מלא מרץ והתלהבות למפעלים חדשים וליצירה. 9

רשימת היצירות של יואל אנגל 4 I. אופרה 1. אסתר, ליברטו של י. אנגל, מוסקבה, 1894, כתב יד..II מוסיקה לתיאטרון 1. הדיבוק, מוסיקה לאגדה דרמטית של ש. אנ-סקי, מוסקבה, 1922 2. נשפי י.ל. פרץ, מוסיקה להצגה מסיפורי י.ל. פרץ ; פרקים: "המקובלים" "שמע ישראל" "אחר הקבורה" "מסיפורי הלבנה". תל אביב, 1926 3. הדייגים, פרולוג להצגה ה"דייגים", שיר העבודה", ושיר המרד, תל אביב,. 1927 no.1. op.20, מוסקבה: החברה.III מוסיקה קאמרית 1. החבדער נגון )ניגון חב"ד( לכינור ופסנתר, למוסיקה יהודית עממית, 1919. no.2. op.20, מוסקבה: החברה למוסיקה op.21. מוסקבה: החברה למוסיקה יהודית 2. פריילעכס )ליהודים( לכינור ופסנתר, יהודית עממית, 1919 3. פריילכס טריו לכינור, צ'לו, פסנתר, עממית, 1919. Misterioso.4 Adagio רביעיה לכינור, צלו, נבל )פסנתר( ועוגב )הרמוניום(,.op.22 ברלין : יובל 1923 5. סויטה מס. 1 לתזמורת "ניגון חסידי", "שיר ערש", "זוק", "שיר החתונה", "סקוצ'ינה", "רקוד חסידי". )עיבוד לחמישיית מיתרים וקלרינט של ס. ביזליון( מוסקבה: מוז.סקטור גוסאיזדט, 1930 6. הדיבוק, סויטה מתוך המוסיקה לאגדה דרמטית של אנ-סקי, op.35 ברלין: יובל,.1923.IV מוסיקה לפסנתר 1. Pesni Yevreyskie Narodine )שירים יהודיים עממים בעיבודו של י. אנגל(, ניגונים, שירים ללא מלים, ריקודים, 10 קטעים. מוסקבה: הוצאת י. אנגל, 1912 2. סקיצות קיציות, 6 קטעים קלים לפסנתר,,op.11 מוסקבה: יורגנסון, 1920 4 מתוך: מחקרה של ד"ר ריטה פלומנבוים - "האסכולה הלאומית של המוסיקה היהודית-אמנותית",.1996 10

3. שמונה קטעים קלים לפסנתר,,op.18 מוסקבה: יורגנסון, 1920 4. חמש יצירות לפסנתר, op.19 )"ניגון עם", שירה חדשה", "ז'וק", "ניגונו של אבי", "בחתונה"( מוסקבה: החברה למוסיקה עממית, 1919. 5. הדיבוק, סויטה מתוך המוסיקה לאגדה דרמטית של אנ-סקי, 1923,op.35 ברלין: יובל, 6. כליל הניגונים, קובץ לפסנתר ב- 2 או ב- 4 ידיים,,op.41 ברלין: יובל,. 1923 V. מוסיקה ווקאלית )בלווי פסנתר( 1. Pesni Yevreyskie Narodine )שירים יהודיים עממים בעיבודו של י. אנגל(, תרגום רוסי א. אפרוס. מוסקבה: י. אנגל 1909, ו -1912. 2. רומנסים )ברוסית(: קובץ ראשון: op.7 op.1- קובץ שני: "2 ייברייסקיה מילודיי" )2 מנגינות עבריות( למילים של ביירון, ;op.10 שני רומנסים, ;op.13 שני רומנסים, ;op.14 "דיטוורה" )ילדים(, 4 שירים למילים של סשה צ'יורניי, ;op.15 "2 ייברייסקיה מילודיי" ( 2 מנגינות עבריות( למילים של ביירון, op.16 מוסקבה: יורגנסון, 1920 50 3. אידישע קינדער ליעדער )50 שירי ילדים יהודיים( באידית לקול בלי לווי. מוסקבה: החברה למוסיקה יהודית עממית 1916 ו 1918 50 4. זמירות לילדים לגני ילדים, בתי ספר ובית האב, תרגום ע"י ש. בן ציון לקול בלי לווי. ברלין : יובל, 1923 5. די דודקע לקול ופסנתר, 1919 no.1, op.23 מוסקבה: החברה למוסיקה יהודית עממית, 6. קדיש לקול ופסנתר, 1919 no.2, op.23 מוסקבה: החברה למוסיקה יהודית עממית, 7. אתא בקר לקול ופסנתר, עממית, 1919 8. טאטעניו לקול ופסנתר, 1919 no.2, op.24 מוסקבה: החברה למוסיקה יהודית no.2, op.24 מוסקבה: החברה למוסיקה יהודית עממית, 9. אז איך וואלט געהאט אט דאס וואס איך מיין לקול ופסנתר, no.1 op.27, מוסקבה: החברה למוסיקה יהודית עממית, 1919 10. אוי אברהם לקול ופסנתר, no.2 op.27, מוסקבה: החברה למוסיקה יהודית עממית, 1919 11. אט דארט לקול ופסנתר עממית, 1919 no.3, op.27 מוסקבה: החברה למוסיקה יהודית 12. א וולוזשינער גוט-יום-טוב לקול ופסנתר, למוסיקה יהודית עממית, 1919 no.2, op.28 מוסקבה: החברה 11

13. א גוטן פורים לקול ופסנתר, no.1 op.29, מוסקבה: החברה למוסיקה יהודית עממית, 1919 12.14 קינדר לידער )מהקובץ 50 אידישע קינדער לידער( בלווי פסנתר, מוסקבה: החברה למוסיקה יהודית עממית, 1919 15. ליל קיץ, מלים י. כצנלסון, דואט לשני קולות, ;op.32 ירושלים: יבנה 1923 3.16 שירים מ"שירי עם של ח.נ. ביאליק "מנהג חדש בא למדינה", "טוס זהבי", "אחת שתיים שלוש", op.34 ירושלים: יבנה, 1923 17. הכותל, מלים של שינמן, ירושלים: יבנה, 1923 18. אלבום של שירי ילדים )9 שירים לטקסטים של מחברים שונים(, ירושלים: יבנה, 1923 19. מיחזקאל, פרק לז' לקול ופסנתר, ירושלים: יבנה, 1923 20. אדיר מלוכה, זמר לפסח, ירושלים: יבנה, 1923 21. ילדי השדה, 11 שירי ילדים לקול אחד או לשני קולות, 1923 ;op.36 ברלין: יובל, 22. המנון למשורר, מלים של מ. שניאור )ליובלו של ח. נ. ביאליק( ברלין: יובל, 1923 23. שלוש מנגינות לשירים מאת ש. טשרניחובסקי : "אומרים ישנה ארץ", "שושנת פלאים", "ויהי בישרון מלך", no.1-3, op.39 ברלין: יובל, 1923 5.24 שירי עם, תרגום של ש. טשרניחובסקי : "אני הדל", "אהבת רעיה", "שמע", "הן הוא הבטיח לי", "קליפ קלאפ" ברלין: יובל, 1923 25. בקרן זווית, שתי חוברות של שירי משחק לגני ילדים ובתי ספר למלים של י. הילפרין ת"א הוצאת הגינה, 1926 26. שני מכתבים, מלים של א. המאירי )1926(. ת"א הוצאת הניגון, 1932 27. חלוץ בנה, מלים של א. המאירי )1926(. ספר מזמורת הארץ, בעריכת ש. רוזובסקי. פריס: הוצאת מזמור, 1928 28. עגבניה, מלים של י. קרני )1926( 29. שירת העמק, מלים של י. קרני )1926( 30. הרב מסטולין נכתב למקהלת ה"אהל" ב- 1926 31. ניגון בלי מלים נכתב למקהלת ה"אהל" ב- 1926 32. בר יוחאי נכתב למקהלת ה"אהל" ב- 1926 33. בת יונים, מלים ח.נ. ביאליק נכתב למקהלת ה"אהל" ב- 1926 34. שבת קודש על חוף ימי, מלים א.ז. בן-ישאי, 1926 35. יד אל יד, מחבר מלים לא ידוע, 1926 36. דין דן, מילים של רחל, 1926 12

37. יעלה, ע"פ ערבית ליום כפור, 1926 38. שיר ערש מילים י. הילפרין לקול ופסנתר, 1924.VI מוסיקה למקהלה 1. העלף אונז גאטעניו )עזור לנו אלי הטוב( לטנור, מקהלה מעורבת ופסנתר, op.30 2. ווי ווער זינגט )כיצד שרים( לסולן, מקהלה ופסנתר 3. שישה שירי מקהלה למקהלה מעורבת "שיר ערש", "שיר התייר" )תרגום: ו. ראם(, "שמחת החיים", "ארץ בנה" )דוברושין(, "שיר החסידים", "מנגינת הריקוד" )דיבוק( 13

ביבליוגרפיה: גורלי, מ' )ברונזפט(, האסכולה המוסיקלית היהודית, הוצאת עבר, ת"ש. פלומנבוים, ר' )1996(. האסכולה הלאומית של המוסיקה היהודית-אמנותית: יואל אנגל )1868-1927( ומיכאל גנסין )1887-1958(. בר-אילן. 14