וברתבו ה ירוט סיה ב ם יר ק ח מ הפוריא ח רזמ ו היסור ידוהי לש

Transkrypt

1 מחקרים של יהודי תדפיס מתוך שבות בהיסטוריה ובתרבות רוסיה ומזרח אירופה )27(11 אוני ב ר סי ט ת תל אביב ה מ ר כז ל ח ק ר ה ת פו צו ת ע יש גולד שטיין גורן ל ח ק ר אוני ב ר סי ט ת בן גו ריון בנגב מכון בן גו ריון י שר, ה ציונו ת ומו ר ש ת בן גו ריון

2 מאיר בלבן ופעילותו הציבורית הפוליטית בימי מלחמת העולם הראשונה בפולין מ ר קו ס זי ל ב ר המאה של הראשונה במ חצית פולין יהודי תולדות חוקרי גדול בלבן, מבוא מאיר שמייצגם אירופה במזרח יהודים היסטוריונים אותם עם נמנה העשרים, פעילותו פעילות ציבורית. מדעית עם פעילות שעירבו דובנוב היה הבולט בשני התמקדה הראשונה העולם מלחמת במהלך בלבן מאיר של הציבורית את לבחון המאמר מטרת הקהילתי. והמוסד החינוך היהודי ם: בחיי תחומים העקרונות שהנחו את פועלו של בלבן בתחומים הה בתקופה הנדונה, ולראות באותו הזמן. שילב את פעילותו הציבורית במחקר ההיסטורי שערך כיצד א. בלבן והוועד המרכזי האוסטרי באזורי ה מל ח מ ה הצפוניים להבטח ת זכויות האוכלוסייה היהודית במסגרת התגייסותם הפוליטית של יהודי מרכז אירופה בימי מלחמת העולם הראשונה למען יהודי מזרח היבשת, הוקם בווינה בחורף הוועד המרכזי האוסטרי להבטחת זכויות האוכלוסייה היהודית באזורי המלחמה הצפוניי ם der( Osterreichische Zentralkomitee zur Wahrung staatsbiirgerlichen Interessen der jiidischen Bevolkerung im nordlichen Kriegsgebiete(.1 הוועד שם לו למטרה, בין השאר, לדון עם שלטונות אוסטריה על גורל היהודים באזור הכיבוש האוסטרי בפולין, שהשתרע בדרום מזרח פולין הקונגרסאית. 2 בהקשר זה ניסח הוועד שורת תביעות, פוליטיות בעיקרן, שנועדו להגן על מעמדם של היהודים המקומיים, בכלל זה מינוי נציגים יהודים למועצות D. Rechter, Neither East nor West: Viennese Jewish Politics in Workl War One, Ph. I D. Thesis, the Hebrew University, Jerusalem 1994, pp ; idem. The Jews of Vienna and the First World War, London 2001, pp במחוזות לובלין, קלצה (Kielce) 2 וראדום,(Radom) בחלקו המרכזי של מחוז פיוטרקוב,(Piotrkow) (בכלל זה באזורים סביב הערים פיוטרקוב ונובורדומסק )רדומסקו Radomsko) (Noworadomsk, עד לפאתי צ נסטוכובה (Czestochowa) ובמחוז קיש.(Warta) שממזרח לנחל וארטה (Kalisz)

3 קמ מרקוס זילבר העירוניות שיגנו על האינטרסים של היהודים, הקמת גוף קהילתי יהודי שידאג להבטחת חלקם של היהודים במימון שהרשויות מעבירות, ביטול האיסור על התכתבות באותיות עבריות)ביידי ש ובעברית( כלומר הכרה דה פ קטו בשפות היהודים ובעקבותיה הכרה ביהודים בתור מיעוט לאומי, הענקת שוויון זכויות אזרחי ליהודים, הענקת סיוע מ שפטי ליהודים שזכויותיהם קופחו, מינוי ממונה )רפרנט( ניינים יהודיים שישב בלובלין מרכז רשויות הכיבוש האוסטריות על אדמת פולין ויהיה אחראי נייני החינוך והדת של האוכלוסייה היהודית. את תביעותיו הגיש הוועד ר החוץ האוסטרי, בוריאן ;)Burian( ר המלחמה האוסטרי קרובטין ;)Krobatin( לראש הממ שלה האוסטרי, שטורגק,)Sturgkh( וכן לאישי ממשל נוספים, בהם דילר,)Diller( המושל הצבאי של גליציה אשר הביע את תמתו במינוי ממונה נייני יהודים. על מנת לקדם את המינוי, הגיש הוועד לדילר רשימת שמות מועמדים, שדילר הבטיח להעבירה למטה הכללי. ב 14 בפברואר 1916 התקבלו שניים מראשי הוועד, גומפרץ )Gomperz( ופאול המר שלאג,)Hammerschlag( במטה הכללי האוסטרי, ובמעמד זה התקבלה תביעתם בדבר בחירת ממונה יהודי. 3 לתפקיד התמנה טוביאש אשכנזי בעל הנטיות הפולונופיליות, מהבולטים בקרב מ שפטני לבוב. תפקידו העיקרי היה לייעץ ל שלטונות אוסטריה בכל הנוגע לארגונם מחד ש של החיים הקהילתיים היהודיים באזור הכיבוש האוסטרי בפולין. במקביל נבחר מאיר בלבן כממונה נייני החינוך היהודי באזור זה. 4 ביולי 1916 מונה מאיר בלבן גם לתפקיד הממונה נייני יהודים במקום אשכנזי. תוארו הרשמי היה רב צבאי )Feldrabincr( היות ו שלטונות הכיבוש לא ניאותו להעניק לו תואר רשמי אחר. 5 בתוקף תפקידו שהה בלבן בלובלין, עד מרס, 1918 ובמהלך תקופה זו תיווך בין האוכלוסייה היהודית באזור הכיבוש האוסטרי לבין רשויות הכיבוש האוסטרי. 6 מב חינה זו, דמה תפקידו לזה שנשא דו ח הוועד המרכזי האוסטרי על הבטחת זכויות האוכלוסייה היהודית באזורי המלחמה הצפוניים,, ארכיון ציוני מרכזי)להלן: אצ מ(,.A15/V111/9C " Nominacje, Mysl zydowska, ; K. Zielinski. IV cieniu synagogi, Obraz zycia,kulturalnego spolecznosci zydowskiej Lublina vv latacli okupucji austro-wggierskiej Lublin 1998, p. 96 F. Golczewski, Polnisch-jiidische Beziehungen , eine Sludie zur Gescliichle des Antisemitismus in Osteuropa, Wiesbaden 1981, p. 146; 1. Biderman, Mayer Bataban: Historian of Polish Jewry, His Influence on the Younger Generation of Jewish pp , Historians, New York.1976 א יודישער טיש ביי גענ. גובערנעמענט אין לובלין, ווארשאווער טאגבלאט, ; פראפעסאר מאיר באבאן אין לובלין, שם, : דו ח על נסיעתם של ד ר אופנהיימר ופרופ סוברנהיים לווינה בין 11-5 בנובמבר, 1916 ראו: "Bericht der Herren Dr. Oppenheimer und Professor Sobernehini.)A15/VIII/9c )אצ מ, iiber ihre Reise nach Wien vom 5. bis " Zielinski (above, note 4); Golczewski (above, note 5), p. 146; Biderman (above, note pp,)

4 מאיר בלבן ופעילותו הציבורית הפוליטית בפולין קמא כבר אז לודוויק האם,(Hass) הממונה ניינים יהודיים ב ממשל הכללי של ורשה Warschau) (General-Gouvemement אזור הכיבוש הגרמני האזרחי של פולין ולזה שיישא כעבור שנה הרמן שטרוק באזור הכיבוש אובר אוסט,(Ober-ost) שהיה תחת מינהל צבאי גרמני וכלל את מחוזות סוווקי,(Suwaiki) קובנו, וילנה וגרודנו. 7 מאיר בלבן 8 נמנה ללא ספק עם אדרלי המחקר ההיסטורי היהודי המודרני של יהודי פולין. עיקר מחקריו נסבו על תולדות יהודי פולין בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. 9 מתחילת דרכו כהיסטוריון ראה בחקר הקהילה המקומית את התשתית להבנה כוללת של תולדות יהודי פולין. 10 עד תום מלחמת העולם הראשונה עסק בחקר חיי היומיום של יהודי פולין," על היבטיהם התרבותיים 2 ' והדתיים, 13 וביחסים הכלכליים שנרקמו בינם לבין עצמם ובינם לבין שכניהם הלא יהודים. 4 ' בין השאר ייחד בלבן שלוש מונוגרפיות לקהילות יהודיות גדולו ת: האחת על יהודי לבוב,15 שהתבססה על עבודת הדוקטור שלו וראתה אור בלבוב ב 1906 : השנייה על קהילות קרקוב וקאז ימייז,(Kazimierz) שהכרך הראשון שלה יצא לאור בקרקוב ב 1913 והשני בלבוב ב 16,1916 והשלישית על לובלין, שנכתבה במרוצת שהותו שם בימי מלחמת העולם הראשונה, ופורסמה בברלין ב 1919 יי. במונוגרפיות ה שחזר בלבן את תולדות ה שלטון העצמי היהודי, את חיי 7 במזרח הגרמניים הכיבוש באזורי שמילאו התפקיד ועל שטרוק והרמן האס על לודוויק ראו : Weltkrieg, E. Zechlin. Die deutsche Politik und die Juden ini ersten אירופה, של לזו פחות דמתה בלבן של pp..160, Gottingen.1969 פעילותו הכיבוש באזורי הגרמנית המדיניות על שהשפיעו קון, ופנחס קרליבך עמנו הרבנים האס. ראו : jednej F. M. Schuster, 'Lepiej jest wykonac w קרבתם בזכות הגרמני czgsci Polski cala prace niz w catej Polsce potowa lub wcale', Uwagi dotyczace sprawozdania prof. Dr. Majera Batabana o wizycie w polskich gminach w ezasie I wojny swiatowej. Kwartalnik Historii Zydow, no. 1 (197), 2001, pp בגטו ורשה ב ונספה בלבוב כ 1877 נולד Biderman (above, note 5), pp ש ם, ע מ M. Balaban, Zycie prywatne Zydow Lwdwskich no przelomie XVI i XVII wiekit, Lw6w :12 Galicjyi n M. Balaban. Herz Homberg i szkoly Jozefinskie dla Zydow למשל ראו ( ), Studyum Historvczne, Lwow 1906 M. Balaban, Historic! Projektu szkoly rabinow i nauki religii Mojzeszowej no Ziemiacli 13 Polskicli, Lwow 1907 Lublin,: 14.M Balaban, Die Judenstudt von ראו למ של הפרק השמיני בחיבורו על לובלין Berlin 1919 M. Balaban, Zvdzi Lwowscy no przelomie XVI i XVII wieku, Lwow M. Balaban, Dzieje Zydow vt Krakowie i no Kazimierzu ( ), vol. 1. Krakow ; vol. II. Lw6w 1916 Balaban (above, note 14) 17

5 קמב מרקוס זילבר הקהילות היהודיות ואת קשריהן עם מוסד העל של יהודי פולין ועד ארבע הארצות. מקום נרחב במונוגרפיות שלו ייחד בלבן לתולדות החינוך היהודי. 8 הספר בית את להביא ב. החדר ואת ל חדר הספר לבית עם היבחרו לתפקיד הממונה על העניינים היהודיים באזור הכיבוש האוסטרי של פולין הקונגרסאית ערך בלבן שני סיורים ממו שכים ויסודיים באזור בחוד שים יולי אוגוסט וספטמבר אוקטובר מטרתו המרכזית של הסיור היתה לבחון הן את מערך החינוך היהודי הקיים והן את מוסדות הקהילה היהודית, ולהציע הצעות יפורם. שני נושאים ה היו מרכזיים ביותר בעיני אנשי הוועד המרכזי האוסטרי להבטחת זכויות האוכלוסייה היהודית באזורי המלחמה הצפוניים, ששם לו למטרה להציג בפני האינטליגנציה היהודית המקומית באזור הכיבוש האוסטרי את הצורך במודרניזציה של מוסדות החינוך היהודי ושל מוסדות הקהילה היהודית ברוח המ שכילית. 19 במהלך סיורו ביקר בלבן בשורה ארוכה של עיירות וערים באזור, כגון לובלין, לוברטוב,)Lubartdw( חלם,)Chetm( קלצה, פיוטרקוב, ראדום, סנדו מייד,)Sandomierz( קונסקיה,)Koriskie( נובורדומסק וזאמו שץ,)Zamosc( תוך שהוא מבקר בכל סוגי מוסדות החינוך היהודיים שפעלו בהן: הדתיים והחילוניים, לבנים ולבנות, ביידיש, ברוסית ובפולנית, בתי ספר ליהודים ובתי ספר לאוכלוסייה מעורבת. 20 הוא בחן ביסודיות את מושא חקירתו וערך רשימות מפורטות על ממצאיו בכל מקום ומקום שבו ביקר. בתום סיוריו ניסח את מסקנותיו sine ira et studio בתזכיר מפורט שהגיש ל שלטונות הכיבוש האוסטריים. בתזכירו הציע לבצע רפורמות במערך החינוך היהודי באזור הכיבוש האוסטרי. 2 מאחר שהיה ער ובדה שהשלטונות האוסטריים הסתייגו מרפורמות שבוצעו באותה תקופה בתחום החינוך היהודי באזור הכיבוש הגרמני 18 למשל, במונוגרפיה שלו על לבוב )הערה 15 יל(, עמ , ובמונוגרפיה על קרקוב )הערה 15 יל( פרק 25. "Pobyt w Lublinie przedstawiciela Wiedenskiego Rechtschutzvereinu. Mysl 19 Zydow ska, Bericht Balaban iiber seine Studienreisc in Sachen des Jiidischen Schul- 20 und Kultuswesens im osterreichischen-ungarischen Okkupationsgebiet in Polen", , pp Archiwum Glowne Akt Dawnych w Warszawie (=AGAD), Syg AAD MGGL. Generalnc Gubernatorstwo Wojskowe w Polsce. לאחרונה פורסם טקסט זה של בלבן בתוספת מבוא מאת פרנק מ שוסטר. ראו : Balaban..M "Raport o Zydowskieh instylucjach oswiatowych i religijnych na terenach Krolestwa Polskiego okupowanych przez Austro-Wggry, Kwartalnik Historii Zydow. no. I (197), pp Schuster (above, note 7) p

6 מאיר בלבן ופעילותו הציבורית הפוליטית בפולין קמג בפולין, 22 נמנע מלקשר בין רפורמות ה לבין הצעתו. תחת זאת טען כי ה שלטונות האוסטריים צרים לפעול לפתרון מצוקותיו של המיעוט היהודי בפולין כמסגרת פתרון בעיותיהם של כלל תושבי המדינה. הוא אפיין את רוב האוכלוסייה היהודית בפולין בכלל, ובאזור הכיבוש האוסטרי בפרט, כדתית אורתודוקסית, ובעיקר כחסידית, וטען כי אחת המ שימות הרא שונות שיש לבצע היא להסביר לאוכלוסייה היהודית שחינוך כרוח ממלכתית אינו נוגד את הדת. עם זאת גרס כי יש להים את המסגרות החינוכיות הממלכתיות שייוחדו ליהודים לה שקפת עולמם, כדי לא לפגוע ברגשותיהם הדתיים. 23 בתזכירו הבחין בלבן בין סוגים שונים של מוסדות החינוך הקיימים ליהודים : המוסדות המסורתיים, כגון ה חדרים או ה חדרי ם המתוקנים: בתי הספר המודרניים הלא דתיים ליהודים )פרטיים ועירוניים(: בתי הספר המעורבים ) סימולטניים ( שבהם למדו יהודים ולא יהודים באותן הכיתות, ואחרון כיתות שבהן למדו רק תלמידים יהודים בנפרד) כיתות מקבילות ( במסגרת בתי הספר הכלליים. מנתוני התזכיר של בלבן עולה בבירור שרוב הבנות היהודיות שזכו בחינוך פורמלי מחוץ לבית למדו במוסדות החינוך הלא מסורתיים ]30% מהבנות בלובלין, כ 40% מהבנות בערים כגון אוסטרובייץ,)Ostrowiec( ולמעלה מ 70% מהבנות בערים ראדום, פיוטרקוב. זמוש ץ וקונסקיה[. 24 Verordung betreffend Regelung des Schulwesens, Deutsche Lodzer Zeitung, S. Hirszhom, Zydzi Kr61estwa Polskiego podczas wojny swiatowej in : : 1. Schipper, A. Tartakover, A. Haftka (eds.), Zydzi u Polsce Odrodzonej. Dziatahiosc spofeczna, gospodarcza oswiatowa i kulturalna, Warszawa 1936, pp W sprawie szkolnictwa dla Zydow w Krolestwie Polskim, Archiwum Paristwowe w Krakowie (=APwK), NKN 147 טקסט זה, בליווי מבוא והערות מאת שוסטר, ראו: M. Bataban, W sprawie szkolnictwa dla Zydow w Krolestwie Polskim, Kwartalnik Historii Zydow, no. 1 (197), 2001, p. 71 pp Balaban (above, note,(18 בחי שוב שיעורי התלמידות היהודיות יצאתי מתוך שתי הנחות: א. ששיעור הבנים והבנות בקרב האוכלוסייה היהודית היה זהה )כלומר מחצית הילדים היתה בנים ומחציתם האחרת בנות(: ב. לא היתה אנפבתיות באוכלוסייה היהודית. ההנחה השנייה שאובה מקביעתו של בלבן בנושא זה, המבוססת על ממצאיו במהלך סיורו. יש להעיר כאן ששיעורן היחסי של הבנות היהודיות שלמדו במסגרות כלליות לא היה מותנה בגודל הקהילה או במיקומה. כך, למשל, שיעורן היחסי בקהילה גדולה כמו לובלין היה נמוך משיעורן היחסי בקהילה קטנה ומסורתית ברובה כמו קונסקיה.)Konskie( שיעור זה גם לא היה קשור לגודל השכבה המשכילה ביישוב: כך למשל שיעורן היחסי בזמושץ עלה על זה שבפיוטרקוב, שהיסוד המשכילי בה היה רחב יותר באותה העת. ראו למשל: ב. גרנצרסקה קדרי, אחת מתוך ף, יהודי קונסקיה במאה השנים לפני כלייתם, גד, יח, 2002, עמ ק ס ט- ק ע. יתרונותיו של החינוך הכללי שקיבלו הבנות היהודיות ומת החינוך היהודי שהיה מקובל בקרב הכנים ביהדות פוליךרוסיה הוצגו ביסודיות במחקר של א. פרוש, נשים קוראות יתרונה של שוליות בחברה היהודית במזרח אירופה במאה התשע עשרה, תל אביב 2001, עמ עוד בנושא זה, ראו: פ. היימן, האשה היהודיה בסבך הקידמה מקומה וייצוגה בעת החדשה, ירושלים, 1997 עמי ;59-47 of S. Lewin, Some Aspects of the History

7 קמד מרקוס זילבר הבנות היהודיות למדו בשלוש מסגרות חינוך: בתי ספר יהודיים, בתי ספר מעורבים וכיתות מקבילות בבתי ספר כלליים. הכיתות ה מקבילות של תלמידים יהודים בבתי הספר הכלליים הוקמו במקומות שבהם התנגדה האוכלוסייה הלא יהודית לי שיבה מ שותפת של יהודים ושל לא יהודים באותה הכיתה, או כאשר פערי השפה והדת לא אפשרו ניהול שיעור משותף של יהודים ופולנים. הפער הדתי בא לביטוי בעיקר בשבתות ובחגים. בבתי הספר המודרניים ליהודים למדו גם בנים וגם בנות, אך שיעור הבנות היה בבירור גדול יותר. 25 בלבן ראה בכיתות המקבילות רעה חולה שיש לחסלה. הוא סבר כי בכיתות ה לא ולה להתפתח רמת חינוך נאותה משום הסטיגמה החברתית המודבקת לתלמידיה. הוא ראה בכיתות המקבילות מעין גטו יהודי חדש, שהמצויים מחוצה לו מתייחסים הנמצאים בו בחשד, בזלזול ובהתנ שאות. הוא טען עוד כי הכיתות המקבילות יצרו שתי אוכלוסיות העוינות זו את זו, ולכן יש בהן סכנה לרעיון הממלכתיות הפולנית. יש ער כי מלבד טיעוניו ה, מצא בלבן בסיורו שתלמידי הכיתות המקבילות היהודיות הופלו לרעה. הוא הציע אפוא לקבץ את הכיתות המקבילות במסגרת בתי הספר היהודיים הקיימים או בבתי ספר חדשים שיוקמו למטרה זו, מלבד בעיירות הקטנות, שבהן הציע קול את המשך קיומן של כיתות ה כל עוד לא היו מספיק ילדים יהודים כדי לקיים בית ספר יהודי נפרד. בנוסף, הוא הציע להמ שיך את הפעלת בתי הספר המעורבים ובתי הספר היהודיים, אך להכניס בכל אחת ממסגרות החינוך הה כמה תיקונים. אחת הסוגיות המורכבות ביותר שבלבן נדרש להתייחס יהן היתה שפת הלי מוד בבתי הספר שבהם למדו יהודים. במצב הקיים, שפת ההוראה בכיתות היהודיות ובבתי הספר היהודיים היתה יידיש. בלבן סבר שמצב זה טמן בחובו פוטנצי להיווצרות פער חברתי ותרבותי בין התלמידים היהודים ללא יהודים, שיהיה לרעת הרא שונים: התלמידים היהודים עלולים להיתפס כנחשלים וכמיושנים, ועקב כך יתייחסו יהם התלמידים האחרים בהתנ שאות ובג. הסוגיה של שפת הלי מוד היתה מורכבת במיוחד בנוגע לבתי הספר המעורבים. כיוון שפת ההוראה יש ח שיבות רבה בעיקר בשנות הלימוד הראשונות, הציע בלבן שבשנת הלימודים הראשונה ילמדו בכיתות של בתי הספר המעורבים שני מורים, פולני ויהודי. היהודי יוכל ללמד את התלמידים היהודים ביידיש לכשיידרש הדבר, אך בהדרגה יופחת השימוש בשפה זו בתור שפת הלימוד, ויגבר השימוש בפולנית, עד לב שבו כבר לא יהיה צורך במורה שילמד ביידיש. בלבן לא התייחס כהצעו תיו לאפשרות הפוכה, Secondary Eduaction for Jews in Congress Poland during the Late Tsarist Period and Between the World Wars, Cal-Ed. vol. XVII, pp Bafaban (above, note 24), pp

8 מאיר בלבן ופעילותו הציבורית הפוליטית בפולין קמה שההוראה ביידיש תורחב עד שתקיף את כל תוכנית הלימודים. ייתכן שהדבר נבע מהסתייגותו הישנה מהשימוש ביידיש, שאפיינה אותו עוד בטרם המלחמה ורווחה בקרב אנשי חוגו בגליציה ובווינה, 26 אך אפשר שהטעם לכך היה שבלבן ידע כי שלטונות הכיבוש האוסטריים ידחו על הסף כל הצעה להכיר ביידיש בתור שפת הלי מוד הרשמית של התלמידים היהודים, משום שצעד מעין זה היה עלול להיתפס על ידם כהכרה ביהודים כבלאום)על פי החוקה האוסטרית, הכרה בשפה היתה משולה להכרה בלאום(. עם זאת, יש להעיר שבהצעתו של בלבן הסתמנה דרך עקיפה להכשיר רשמית את השימוש ביידיש במערכת החינוך. אשר לתוכני הלי מוד בבתי הספר המעורבים, דרש בלבן להפסיק את ההוראה של טקסטים בעלי קונוטציה נוצרית בכיתות שבהן לומדים גם תלמידים יהודים. הוא לא התכוון רק לביטול האינדוקטרינציה הנוצרית של הילדים היהודים, א גם ליצירת שוויון בין המערכת התרבותית הנוצרית לבין ההון התרבותי שהביאו עמם האחרונים מן הבית, כך שהמטען התרבותי והדתי של בני שתי הדתות יקבל ביטוי שווה ערך במערכת החינוכית. 27 בלבן הדגיש שאין הכוונה לביטול לימודי הדת בבתי הספר המעורבים, א להוראה במקביל של לימודי הדת הקתולית לנוצרים ולימודי דת משה ליהודים. בהקשר זה גם הציע בלבן לפטור את התלמידים היהודים שלמדו בבתי הספר המעורבים מחובת הלימודים ביום השבת, ובמקביל להתיר לבתי הספר היהודיים לפתוח את שעריהם בימי ראשון, שבהם צוות ההוראה יורכב מיהודים בלבד. 28 אשר לבתי הספר הנפרדים ליהודים, כגון ה שבהם ביקר בלבן בלובלין, הוא תמך עקרונית בהמשך פעולתם. בלבן ביטל את הטענה שהם יוצרים את החיץ בין האוכלוסייה היהודית והפולנית. ה חיץ הזה קיים, כתב, ושום תיאוריה לא תטשטש אותו. 29 הוא גם לא ראה בבתי ספר מסוג זה סגרגציה שלילית, או במונחים בני התקופה הקמת גטו, א אמצעי הולם לחיזוק האוכלוסייה היהודית באמצעות סיפוק צרכיה התרבותיים, הוניים והלאומיים. עם זאת, הוא הציע להכניס שינויים בתוכנית הלימודים של בתי ספר ה, במיוחד בלימודי הדת ובמקצועות יהודיים אחרים. בהתייחסו ספציפית ני בתי הספר היהודיים בלובלין האחד לבנים והאחר לבנות 30 ציין בלבן כי למרות שהמורים בבתי הספר הללו היו יהודים, Biderman (above, note 5), p. 17 שם, עמ על ההיבט התיאורטי של ההון התרבותי וההון הוני ועל קידום או קיבוע של קבוצות חברתיות, ראו:.P Bourdieu. Reproduction in Education. Society and Culture. London pp ; idem. Distinction: A Social Critique of the Judgement of Taste, Cambridge 1984 Balaban (above, note 20). pp Balaban (above, note 23). p. 70 pp Zielinski (above, note,(4 למרות שמספר היהודים היה שקול כמעט למספר הלא יהודים בעיר, פעלו רק שני בתי ספר כה מתוך עשרות בתי הספר הממלכתיים בעיר

9 קמו מרקוס זילבר הם לא נבדלו ברוחם מבתי הספר ה נוצרים,' 3 ולכן הציע ללמד בהם את תוכנית הלימודים הרשמית בפולנית, בתוספת לימודי יהדות מורחבים שישתרעו על פני שעות שבועיות, 32 ומת השעתיים שהרשויות הקצו בפועל למטרה זו. 33 בלבן הדגיש בהקשר זה שהיקף לימודי הדת היהודית צריך לום את צורכי הציבור היהודי האורתודוקסי, שאם לא כן מרביתו לא ישלח את ילדיו לבתי הספר הללו. בין נושאי הלימוד שלדעתו צרים להלל בלימודי היהדות.מנה בלבן את המסורת היהודית, ההיסטוריה היהודית ואת עיקרי הפולחן הדתי לצורך כך, הטעים בלבן, אין די בשעתיים שבועיות. ייתכן שלתלמידים הנוצרים די בכמות שעות כזו, אולם יש להביא בח שבון ששפת הלי מוד שלהם היא פולנית וכי חלק מהתכנים הדתיים והתרבותיים שלהם נלמדים ממילא במסגרת תוכנית הלימודים הכללית, כגון בלימודי ההיסטוריה הכללית. 34 ברור שהכנסת מקצועות עבריים )תנ ך, ון וכד ( לבית הספר בעיר תהווה קבלה של חלק מתביעות התנועה הלאומית היהודית, מה שעורר התנגדות בקרב האוסטרים, 35 אך מבחינת היהודים רק באופן כזה תפשר המודרניזציה של החינוך היהודי, או במלים של בלבן : להביא את תוכנית הלימודים של החדר לבית הספר.36 המודלים שעמדו לנגד עיני בלבן בהצעתו זו היו בית הספר שייסד איש הה שכלה יוסף פרל בתחילת המאה התשע עשרה בטארנופול (Tarnopol) ובתי הספר המודרניים שהנהיגה הקהילה היהודית בוורשה ו ב לו ח, במיוחד בית הספר היהודי בלבוב, שבלבן נמנה עם מעצבי תכניו החינוכיים לפני מלחמת,העולם הראשונה. בלבן גם הסתמך על יוזמה חינוכית מצומצמת בלובלין שבה נתקל בעת סיורו באזור הכיבוש האוסטרי. 37 בלבן סבר כי ניתן לייסד מערכת חינוך יהודית אקסקלוסיבית ברוח מודרנית זו בכעשרה יישובים עירוניים באזור הכיבו ש, בכלל זה לובלין וראדום, מבלי שמערכת סגרגטיבית כזו תחבל בממלכתיותו של החינוך. 38 הוא הדגיש כי את צוות ההוראה בבתי ספר ה יש להכין בקפדנו ת: המורים למקצועות הכלליים יגויסו מקרב יהודי גליציה או Balaban (above, note 23); Lewandowski, SpolecznoSc Zydowska Lublina w czasie 31 1 wojny swiatowej, in: T. Radzik (ed.), Zydzi tv Lublinie, materialy da dziejdw spolecznosci Zydowskiej Lublina, Lublin 1995, pp : Zielinski (above, note 4), pp Balaban (above, note 20). pp pp Balaban (above, note,(23 זו היתה גם מסגרת הזמן שיוחדה ללימודי הדת בבתי הספר הציבוריים בגליציה לפני המלחמה, ואשר בלבן היטיב להכירה. ראו : Biderman (above, note 5). pp Balaban (above, note 23), p שם, עמ 70. Balaban (above, note 20), p שם. על פועלו החינוכי של בלבן לפני מלחמת העולם הראשונה, ראו (above,:37 Biderman note 5), pp Balaban (above, note 23) 38

10 ריאמ ותוליעפו תיטילופה תירוביצה ןילופב זמק רוזאב ינמרגה,ןילופ ןכש ויה אצמנב םירומ הלאכ רוזאב ;ירטסואה ידכ קפסל תדותע םירומה גוסמ הז תונוט דדועל םיטנדוטס םידוהי שוכרל הלכש הה המיאת מה רוהל תועוצקמה םייללכה תועצמאב ןרק תוגלמ.תדחוימ ליבקמב תונוטה דסייל רנימס םירומל,םידוהי ובש ויהי יתש :תומגמ תרשכהל םירומ תועוצקמב םייללכה תרשכהלו םירומ רוהל 39.תודהיה חכונל הדבועה רועישש תודימלתה תוידוהיה ודמ תורגסמב ךוניח תוינוליח תוידוהי ה הברהב רועיש םידימלתה םידוהיה ודמ ןהב ןכש תיברמ םינורחאה ודמל ןיידע םירדח ב ידומלתבו 40,הרותה עיצה סינכהל המרופר תורגסמב ךוניחה תוידוהיה.תויתרוסמה רחאמ ןילבולבש רבכ פ דומלת הרות גיהנהש ידומיל הפשה תינלופה תינכותב,םידומילה רבס רשפא גיהנהל ז םג רתיב תודסומ ךוניחה םיידוהיה םייתרוסמה רוזאב,ירטסואה,רמולכ םייקל ידומיל לוח דצל ידומיל 4',שדוק םילמבו :תורחא איבהל תיב רפסה לא 42. רדחה אוה עיצה ליחתהל תסנכהב םייוניש םינותמ, םירדח ב רשא וספתנ תקזחב שדוק םיש דוקה יניעב רוביצה ידוהיה.ידרחה ידכ בשייל היצזינרדומה תיתגרדהה תכרעמ ךוניחה,תיתרוסמה עיצה גיהנהל הליחת ןילבולב םודארבו רחאו ךכ םירעב תורייעבו תורחא רוזאב יסרוק ברע םירצק העברא וא השימח,םיש דוח םהבש ורשכוי םידמלמה םידוהיה תודוסיב,הנייגיהה הקיטקדידה,הקידותמהו ודמלי תודוסי היפרגואיגה יעדמו,םייחה הפשה האירק(תינלופה )הביתכו ןכו תונורקע תד לארשי תודלותו.לארשי ירחא ודמעיש הח לצהב תרדסב,םינחבמ ולכוי לבקל ןוישר הדובע םידמלמכ,םירכומ ם ירדחה ו םהבש ודמלי ויהי תחת חוקיפ 43.הנידמה ךירעה ןיאש הז ןמ ענמנה תוברב םינשה תחפי ךרוצה רוהב תועוצקמה םיידוהיה, םירדח ב ךא תעל התע רבס שי לועפל חורב.ויתועצה,רומאכ אוה עירתה ינפב תונוט ה םיירטסואה םא תויושרה וטילחי בייחל םידוהיה חול םהידלי יתבל רפס םייתכלממה ב לולכל םינכת םיידוהי תוינכותב םידומילה,םה םתיברמ ודגנתי ךכל וליפא םא ונכתסי תפא יאב תונקתה.תוימשרה ןיבמ הלא ןכש ונעיי,ךכל םיבר וחי םהידלי ליבקמב תמ הל םהידומיל. םירדח ב ךכ רצוויי בצמ ובש ודמלי יתבב רפסה םייתכלממה קר םידימלת םידוהי ינב תובכש ה תוינעה רתויב תושלחהו,רתויב ולא םדיש הניא תגשמ ןממל תורגסמ ךוניח תוידוהי 44.תויפולח Balaban (above, note 20), p. 40,םש טע ,םש טע ,םש טע.65 43,םש טע Balaban (above, note 23), p.

11 חמק סוקרמ רבליז קוזיחל ונועיט תריבש תרגסמ ךוניחה תילנויספנוקה רמולכ תללכה לכ םידליה םידוהיה יתבב רפסה םייתכלממה םיברועמה בינת תוריפ,םייבויח ןייצ םג םא יתב רפסה וללה ובשחנ,םיינוליח םה ודב קר םרצה םייתדה םייתוברתהו םידליה.םירצונה רבדה אב יוטיבל םלצב בולצה יולתה ילתוכ,תותה תחיתפב םידומילה הליפתב תירצונ תגהנהבו םוי ןותבש ה ימיב ןושאר.דבלב םג חור םידומילה תיללכה התיה הרז תוברתל םידימלתהש םידוהיה וכנחתה הי 45.תיבמ ידכ אובל רקל הייסולכואה ןיינעב,הז םכיס אופא וחוויד העצהב לולכל תכרעמב ךוניח תיתכלממה הארוהה שידייב תינלופבו,ליבקמב םייקלו הב יתש תורגסמ :תוירקיע תחאה תיתרוסמ תידוהי,הדוסיב לולכתש םג ידומיל לוח :םיבחרומ תרחאה,תינרדומ הבש ובחרוי ידומיל תודהיה חורב.תילש מ תרגסמה תינרדומה פות ןה יתבב רפס םידחוימ ומקויש הרטמל,וז ןה תותב תוליבקמה ופרוציש ללכל תיב רפס,דחא ןהו תותב תוברועמה יתבב רפסה.םימייקה ךכ לכוי לכ דחא יחלפמ הייסולכואה אוצמל תרגסמה המיאת מה תסיפתל ומלוע ורצלו.םייתוברתה רבס לכמ תורגסמה,תומייקה וז תותה תוליבקמה התריש תוחפ לוכמ םיסרטניאה הייסולכואה ןכלו ץילמה ךשמה.ןתפה אוה רבס ידכ קזחל הייסולכואה שי אופא רוציל ךרעמ וניח ביש םידומיל םייללכ םע ידומיל.תודהיה דחמ,אסיג תבחרה םידומילה םייללכה הפשב תינלופה עייסת םידוהיל בלתש הל הרבחב תינלופה תבבוסה הניחבמ תיתרבח,תילכלכו דדומתהלו םע תושירד םייחה םיינרדומה ןה המרב תיש יאה תימוימויה ןהו המרב תירוביצה הבחרה.רתוי ךדיאמ,אסיג תללכה ידומיל תודהיה תורגסמב תויתכלממה קינעת היצמיטיגל תוברתל קזחתו דמעמ םידוהיה דוס יתרבח הווש הנידמב.הווהת מה.ג תעצה הצעומהו תינמזה הנידמה תינלופה תונוט םיירטסואה וסחייתה דבוכב שאר המרופרל עיצהש סחיב תכרעמל ךוניחה, ראורבפבו 1917, השו םיש דוח רח ךיראתה ובש םתח,ורזת וריבעה םתצלמה ןיינעב הז הצעומ ל תינמזה הנידמה תינלופה )Tymczasowa Rada Stanu( תושר ןוט ה תינלופה תיזכרמה ומיקהש םינמרגה םירטסואהו ןילופב דעצכ ןושאר רקל תמקה הנידמ תינלופ 46.תיאמצע רחאמ תונוטהש םיירטסואה וכמת תופיאש ב 45.םש 46 לוקוטורפ תבישי :הצעומה Archiwum Akt Nowych, Warszawa (=AAN), TRS. Sprawy Oswiaty, Syg. Akt 11, Posiedzenia w d.

12 מאיר בלבן ופעילותו הציבורית הפוליטית בפולין קמט הלאומיות של האוכלוסייה הפולנית באזורי הכיבו ש, הם לא רצו לפעול בעניינים רגישים כסוגיית החינוך למיעוט היהודי ומעמד השפות הפולנית והיידיש בלא להתייעץ עם הרשויות הפולניות. 47 בעקבות תזכירו של בלבן הגישו האוסטרים למועצת המדינה הפולנית הצעה לרפורמה בחינוך היהודי, שכללה ארבעה נושאים : הכרה בבתי הספר הקיימים לילדים יהודים שבהם שפת הלימוד היא פולנית בתור בתי ספר יסודיים, והקמת בתי ספר יסודיים ליהודים על ידי צירוף הכיתות המקבילות של יהודים הקיימות בבתי הספר היסודיים הציבוריים ]לבית ספר נפרד[,- 2( במקום ה חדרים יוקמו בתי ספר יסודיים לילדי היהודים ששפת הלימוד בהם תהיה פולנית ולימודי הקודש יילמדו בהם בה רחבה: 3( התח שבות בצורכיהם הדתיים של התלמידים היהודים בבתי הספר היסודיים הציבוריים בערים שבהן יש מספר נר של יהודים, והכשרת מורים לנושא זה ]ללימודי הקודש[ : 4( שילוב החומר הנלמד בבתי הספר היסודיים בשפה הפולנית בתלמודי התורה וב חדרים הגדולים, תוך הענקת הכשרה מימה למלמדים ב חדרים בתחומי ההיגיינה ו הפדגוגיה, ולבסוף, הטלת פיקוח פדגוגי על ה חדרים וכן על לימודי הקודש בבתי הספר היסודיים וה תוניי ם / 48 באמצע אפריל 1917 החלה המועצה הזמנית הפולנית לדון בהצעת הרפורמה האוסטרית. 49 בתום הדיונים, הציע מנהל מחלקת הדתות והה שכלה הציבורית של המועצה לקבל החלטה ובה שלושה סעיפים. בסעיף הראשון הוצע להכיר ב חדרים ובתלמודי התורה כבתי ספר פרטיים, וזאת בתנאי שימלאו שני תנאים : האחד יונהגו בהם לימוד השפה הפולנית ולימוד המקצועות הכלליים בשפה הפולנית כפי שהם נלמדים בתוכנית הלימודים הרשמית של בתי הספר היסודיים הכלליים : התנאי השני ה חדרי ם ותלמודי התורה יקבלו עליהם את התקנות הכלליות של הפיקוח על בתי הספר. הסעיף הראשון התקבל לאחר ווח ער שהתג בין מי שסירבו להכיר ב חדרי ם לבין מי שהציעו להתייחס יהם כ מוסדות ציבוריים. בסעיף השני הומלץ להקים עבור בני דת משה כיתות S. Kutrzeba, "La question polonaise pendant la Guerre Mondiale". in: M. Handelsman, 47 (ed.) La Pologne, sa vie economique et sociale pendant la Guerre. Paris 1933, pp ; A. Hausner. Die Polenpolitik der Mittelmdclite und die dsterreicliischungarische Militarverwaltung in Polen wdhrend des Weltkrieges. Wien 1935, pp ; J. Lewandowski, Krdlestwo Polskie pod okupacjq austriackq , Warszawa pp. 45 ff.: 48 d AAN. TRS, Sprawy Oswiaty, Syg. Akt 11. Posiedzenia המועצה פרוטוקול ישת עם :49 pp. Zielinski (above, note 5), והשוו שם, המועצה, ישיבת פרוטוקול שול עך, היינט.91-92, דער מלוכה ראט וועגען די אידישע ראו גם:

13 נק סוקרמ רבליז תודרפנ תורמוש,תבש ןהבש וש דקוי ימי ןושאר ידומילל,ש דוקה ז יאנתב ויהיש קיפסמ םירוה ושרדיש 50. ז תוגייתסהה ףוסב ףיעסה הסנכוה בקע תודגנתהה,ןוזנתנ רבח הצעומה תינמזה,תינלופה המקהל תפרוג תות תורמוש תבש ש ש חהמ רבדהש איבי לוטיבל תותה.תוברועמה ףיעסה ינשה סחייתה ללכ העצהל תירטסואה תובקעב תוצלמה םיקהל יתב רפס םיידוהי םידרפנ ךכו עביק השעמל ןמויק תותה,תוליבקמה ש האר וב בצמ.יוצר ףיעסה ישיה העצהה עבק הצעומ ה תינמזה הנידמה תינלופה האור חרכה תקלחמש תותדה הלכש ההו תירוביצה ליחתת תוליעפב תרשכהל םירומ תדל השמ יתבל רפסה [ ף יע ס 5'.]םידוהיה הז היה יתרהצה,ויפואב ןכש היה רורב לכל םיחכונה הביש יב הצעומה תינמזה תקלחמש תותדה ליחתת תוליעפב וז םרטב ורבעוי תויוכמס ךוניחה ידימ תונוט ופבש וקיזחה לכב תויוכמסה תכרעמ ךוניחה ינשב ירוזא,ש ובה ירטסואה ינמרגהו ידיל תויושרה.תוינלופה תעב תשגה הטלחהה,ליע היה אשמה ןתמו תרבעה תויוכמסה ידימ תויושר ידיל הצעומה תינמזה.ומוציעב תטלחה הצעומה תינמזה תינלופה הסחייתה אופא קר םיפיעסל ישיה יעיברהו תעצה המרופרה תונוט,םיירטסואה ךא דועב העצהה תירטסואה השקיב ביחרהל ימוחת דומ ילה יסרוקב הרשכהה םירומה ידומילל,שדוקה ושקיב םינלופה םמצמצל יאש ונל תד.דבלב רשא תייגוסל חוקיפה יתכלממה ימשרה תודסומ ךוניחה םיידוהיה,םייתרוסמה הצמיא הצעומה תינמזה תינלופה תעצה,םירטסואה הצילמהו א קפתסהל חוקיפב יתכלממ םוחתה יטקדידה דבלב א וליח הל םג ינכות םידומילה םגו ךרד.םרוה,הש עמל תועצמאב חוקיפה יתכלממה תועצמאבו תעיבק ףקיה הרשכהה ןתניתש םירומל ודמליש ידומיל תדה, ושקיב םינלופה עונמל לכ,םויא יתואיצמ וא,ינוימד םיסרטניאה םייתוברתה םיימוה םיינלופה ו הינומגה ה תינלופה.הנידמב התומתה הצעומה תינמזה תינלופה םיפיעסמ םיבוש ח םיבר תעצהב המרופרה האיבה תואצותל תוכופהה הלאמ שקיבש.גישהל,רמולכ םוקמב קזחל טועימה,ידוהיה עצוה םיקהל ןונגנמ ימשר הטי חוקיפו ךוניחה,ידוהיה רמשיש תויה םידוהיה דוסי,אכודמ הלפומ הערל וניאש יאשר לוטיל קלחה עיגמה ול יבאשמב.הנידמה ךכ אופא הנקור ותעצה תירוקמה רקיעמ.הנכות 50 הרעה 47.ליעל 51.םש

14 מאיר בלבן ופעילותו הציבורית הפוליטית בפולין קנא בלבן ד. והקהילה היהודית גם כאשר שימש כממונה על ענייני היהודים באזור הכיבוש האוסטרי, לא זנח בלבן את כתיבתו המדעית. עבודת המחקר העיקרית שבה עסק בתקופת מלחמת העולם הראשונה הניבה את חיבורו העיר היהודית של לובלין. 52 הוא ניצל את שהותו בעיר בתוקף תפקידו הרשמי לאיסוף תיעוד מן העבר, לנבירה באוצרותיה הארכיוניים של העיר ולחיטוט בחנויות לספרים ישנים. הוא גם ביקר בבתי הכנסת, במוסדות היהודיים האחרים ובמונומנטי ם השונים הקשורים לתולדות היהודים בלובלין. את ממצאיו ה, כאמור, העלה על הכתב. 53 במהלך ספרו מר בלבן את תולדות יהודי העיר ואת התפתחות הקהילה היהודית. בפרק האחרון של הספר מפרט בלבן את הטופוגרפיה של לובלין היהודית באמצעות מעין סיור דמיוני דקדקני ומפורט, רחוב אחר רחוב, בית אחר בית, לאורכה ולרוחבה של העיר, 54 תוך שהוא חושף בפני הקורא את אתרי התרבות היהודיים בעיר למן ימי הביניים ועד ת החדשה המוקדמת, ומפגיש אותו עם גיבורי עברה היהודי של העיר. ספרו המדעי המלומד של בלבן לא היה מנותק מההק שר הציבורי האקטוי: בגו מתהום הנשייה את המונומנטים היהודיים של לובלין, הדגיש את העובדה שתולדות היהודים בעיר כרוכים בתולדות ימי העיר עצמה מאז ימיה הראשונים, ומתוקף כך יש להם הזכות המלאה להתגורר בה כאזרחים שווי זכויות, וליטול חלק בניהולה ובמוסדותיה כמו שכניהם הלא יהודים. בסיורו המפורט בספר מוכיח בלבן כי כמעט כל אבן וכל פינה בעיר הם אתרי זרון יהודיים, ואין להפרידן מאתרי הזרון שהוכרזו רשמית כאתרים יהודיים במהלך ההיסטוריה בידי התנועה הלאומית הפולנית ובידי גורמים זרים אחרים. בתקופה שבה יצא לאור ספרו של בלבן, הגיע יאו המאבק בין היהודים לבין הפולנים על ה שליטה בממסד העירוני בפולין בכלל ובלובלין בפרט. היהודים נאבקו על הלגיטימיות של ה שתתפותם בניהול העיר, בחיים הציבוריים ובחלוקת המ שאבים הכלליים, ולא אחת התלוו למאבק המר גם פרצי ימות. 55 על רקע זה מוסברת תגובתו של עיתונאי פולני על תיאוריו M. Bataban, Die Judenstadt von Lublin. Berlin הציטוטים וההפניות בחיבורי נעשו על פי התרגום היידי של הספר: מ. באבאן, די יידן שטאט לובלין, בוענאס איירעס.1947 Zielinski (above, note 4). p. 130; idem, Zydzi Lubelszczyzny, Lublin pp , ב אבאן)הערה 52 יל(, עם Halbesjahre Bericht der Zivilverwaltung fiir Russisch-Polen fiir die Zeit vom bis zum ". AGAD, Szef Administracji przy Generalnym Gubernatorze p Warszawskim, 9; Zielinski (above, note 4), ראו גם עשרות המאמרים שפורסמו בשבועון היהודי הלובלינאי Mysl Zydowska בענייני הבחירות למועצה העירונית בלובלין

15 קנב מרקוס זילבר של בלבן את אתרי הזרון היהודיים : ]הם[ עוררו עוגמת נפש ובה בעת גועל מגמה בתיאוריו של בלבן אותו עיתונאי ראה מסוים obrzydzenie( pewne (. הלאומיות היהודיות תפיסותיו את למעשה ובכך גינה תעמולתית יהודית היהודי. 56 לאחר הרצאה שנתן בלבן על המונומנטים היהודיים ההיסטוריון של האיום את משקפים המרצה שדברי העיתון Glos Lubelski העיר בלובלין, חייבת חברתית מבחינה כמו ארכיטקטונית שמב חינה לובלין, העיר לייהוד ולהי שאר עיר פולנית טהורה. 57 עיתון זה הבין שמחקרו ההיסטורי של להמשיך הענקת לגיטימציה דהיינו המרכזיות, מטרותיו הפוליטיות רת את בא בלבן מלאות בניהול העיר ובקבלת כיסוד בעל זכויות לה שתלבות היהודים מוחלטת ממ שאביה. נתח הגון אחד הנושאים המרכזיים בחיבורו של בלבן על לובלין הוא המוסד הקהילתי המ שפטי במעמדה בלבן דן בלובלין, היהודית לקהילה בהתייחסו היהודי. שבו מוסדותיה ה שפעתה ובאופן ב תחומי בפולין בכלל, והפוליטי של הקהילה נחלצים להגן על חבריה בעת מצוקה ופורענות. הוא עקב אחר שלבי התפתחותו תהליך את ותיאר ההיסטורית, אשכנז ימי למן היהודי הקהילתי המוסד של המאה ובמהלך עשרה השבע המאה של השנייה במ חצית בפולין התנוונותו רעיון את נס על בלבן העלה היהודי, העבר את כ שחזרו עשרה. 58 ה שמונה האחדות היהודית החוצה גבולות ואת הזיקה החזקה ששררה בין היהודים לבין היהודית באירופה. 59 בפזורה שונים ובמקומות שונים מוסדות הקהילה בזמנים ביטוי מובהק קיבלה מתפיסתו ההיסטורית של בלבן, שהיוותה חלק נקודה זו, אף יותר ברעיונותיו של היסטוריון דגול אחר בן זמנו, שמעון דובנוב. 60 המוסד ורב ה שפעה רב עוצמה מוסד גדולתו בימי היה מרו שבלבן כפי הקהילתי להגן הצליח והוא ה שלטון, בשדרות א גם היהודי,' 6 הציבור בקרב לא רק ה שלטון המרכזיות על הציבור היהודי מפני מגמות הדוי והאפליה של רשויות והמקומיות. ליוני על אופיו הפוליטי הייחודי לאחר הבחירות כין נובמבר 1916 ודיוני המועצה ראו: J. Lewandowski, Lubelski tygodnikspoteczny Mysl Zydowska של כתב עת זה, ) Uterackie portrety Zydow, Lublin 1996, pp, ) גם מצוטט p..zielinski (above, note 4), 114 פי: על no. 229,,Glos Lubelski בתוך: p. 249 Zielinski (above, note 53). יל. ראו הערה ,41-30 יל(, עמ באבן)הערה Biderman (above, note 5), pp. 143, על דמות הקהל היהודי ועל ועד ארבע ארצות בתפיסות דובנוב דן לאחרונה ישר ברטל: 60 I. Bartal, Dubnov s Image of Medieval Autonomy", in: K. Groberg, A. Greenbaum (eds.), A Missionary for History, Essays in Honor of Simon Dubnov, Minneapolis 1988, pp עמ,40-33 יל(, 52 )הערה pp :Biderman (above, note 5). באבאן.66-63

16 ריאמ ותוליעפו תיטילופה תירוביצה ןילופב גנק ראית ןילבול ימיב םייניבה תעבו השדחה תמדקומה הרבחכ דחמש אסיג הלכי תואגתהל היגש יהב םיינוגראה,םייתוברתהו ךדיאמו אסיג הצלאנ דדומתהל םע תומשאה אווש תוש פכהו,ןהינימל ללכבו הז תולי,םד ןהיתואצותש ועגפ תושק ידוה הליהקה ןה המרב תיש יאה ןהו המרב.תיביטקלוקה ףרח,ז שיגדה,ןלבלב וחילצה תודסומ הליהקה צל תנגהל םדמעמ םידוהיה ריעב דדומתהלו הח לצהב םע תורחתה תיתרבחה תילכלכה דצמ הייסולכואה תינוריעה 62.תידוהי ה,ותנעטל ךרוצה קבאיהל תורחתהלו םע הינכש םידוהי ה לביח ךילהתב המוקיש הליהקה תעב התעיקש תודהי ןילבול האמב הנומש ה.הרשע תחיתפב קרפה ירישעה ורפסב בתכ :ןלבלב םידוהיה םיאנילבולה דימת ויח תויוחצנתהב םוסכסבו םע םהינכש.םירצונה םיקבאמה תויוכזה קוסעל רחסמב דובעלו וספת זכרמ,המבה רבדהו השקה תיינב הליהקה ודסייש ץמאמב לודג האמב ששה 63. הרשע שומישה הלמב דימת דיעמ ונועיטש היה ףקת םג םצעל ןמזה ובש בתכנ,רפסה ונייהד המודבש המל שחרתהש האמב הנומש ה,הרשע םג המוציעב תמחלמ םלועה הנושארה ושקתה ידוהי ןילבול םקשל םהיתודסומ םינוונמה ןוו ועיקש הש בור םצרמ םהיצמאמו תורחתב תילכלכה םע,םהינכש ךכו ורתונ תדמעב השלוח סחיב הרבחל.תיללכה בצמב םירבד הזכ רתונ ל א םישל ובהי תונוט,םיירטסואה רשא ךירעה ולכוי טוקנל םיעצמאה םייטפש מה םישרדנה ץוליחל דסומה יתליהקה.ונווינמ רזתב שיגהש תונוט ל םיירטסואה דחיי רואית דחוימ בצמל תודסומ הליהקה םיבושייב םהבש,רקיב ןחבא םהיאולחת עיצהו.תונורתפ הליהקה רוזאב ירטסואה אבילא ד התיה דסומ ימוקמ חנ טנש ידי ץמוק.םידיסח ומייקתה וב ירדס לוהינ,םיניקת הניחבמ תינוגרא הררש וב,היסומלרדנא אוהו קסע א םיניינעב םיעגונה םוחתל תדה.ןחלופה ו לוהינה יפסכה השענ ל,םושיר ךות ןומא רוויע הלהנהב הדמעש שארב.הליהקה םאתהב ןונקתל תוליהקה יראצה 1820 מ םינוקיתלו וסנכוהש וב 1843 ב, הבכרוה הלהנה וז םויגלוקמ השו םילהנמ,)Dozor Bozniczny( ושארבש דמע בר.הליהקה הדיקפת יזכרמה תלהנה הליהקה היה בצקתל תואצוהה תחטבהל תרימש ןח לופה ברה(יתדה יתבו )תסנכה שירפהלו הביצקתמ יניינעל הקדצ.ךוניחו עיבצה םג ךכ דצבש הלהנהה ת וכה ורבצ המצוע ינש םיפוג םיידוהי :םיפסונ הרבחה אשידק.םיבצקהו הרבחה אשידקה הרבצ המצוע תועצמאב ימד הרובקה התבגש תוחפש ממ.םירטפנה היפינס ולהונ ידי םידיסח וכייתש הש תורצחל 62 ואר אובמ מ םייהסוש םוגרתל ידייה ורפס :.א.ל,םייהסוש ןגעוו א רעטעדראמרעד טאטש ןוא ריא רעטעדראמרעד, רעקיראטסיה ןאבאב הרעה( 52,)ליעל מע ,ןאבאב הרעה( 52,)ליעל מע 118.

17 קני מרקוס זילבר שונות, וה ניהלו את החברה על פי ראות עיניהם ובלי לכחול באמצעים. כך למשל היו מקרים שבהם עבו את לוויית המת כל עוד לא שלה לידיהם המ שפחה את התשלום המבוק ש. בדומה להנהלות הקהילה, גם החברה קדישא לא ניהלה רישום מסודר של הכנסותיה והוצאותיה. ואילו הקצבים היהודים צברו את עוצמתם באמצעות המס המיוחד )ה קורובקה ( שהוטל על הבשר הכשר. מאחר שהמס הועבר מהצרכן ה שוחט באמצעות הקצב, נעשה גם הוא תלוי בקצב לפרנסתו. כך נוצר אפוא מצב שבו הן ה שוחטים והן הרבנים בקהילה העלימו עין ממע שיו של הקצב, גם כאשר הלה העלה את מחירי הבשר מעבר לסביר, מכיוון שהיו תלויים בו כספית. 64 בלבן תיאר בתזכירו כיצד בעקבות אירועי המלחמה הראשונה ה תחוללו שינויים בהרכב הנהלות הקהילות באזור הכיבוש האוסטרי. עם נסיגת הצבא הרוסי מפולין הקונגרסאית ב , הו חלפו חברי ההנהלות הקיימות, אם משום שגורשו או משום שעזבו את פולין. במקומות כגון ראדום מילאו את מקומם אנשים לא מיומנים ולא מוסמכים. בערים אחרות, כגון לובלין, פיוטרקוב, נובורדמוסק, קלצה וחלם, ה שתלבו בני השכבה המ שכילה בהנהלת הקהילה. בחלק מהקהילות הידרדר המוסד הקהילתי בעקבות תהפוכות המלחמה במידה כזו, שנדרשה התערבות שלטונות הכיבוש האוסטריים החד שים. 65 כדי להסדיר את ענייני הקהילה היהודית ולתקן את האי סדרים שהשתלטו על מוסדותיה במהלך השנים העלה בלבן בתזכירו שלוש הצעו ת: א. למנות הנהגות חדשות על סמך התקנון הקיים ]והתיקונים של 1843[, אך לנסות למצוא דרך לסייע בחיזוק המרכיב המ שכיל בהנהל תן: ב. לבטל את החברה קדישא ולהעביר את הענייניים שבטיפולה למוסד הקהילתי: ג. לבטל את התלות של ה שוחטים והרבנים בקצבים באמצעות הפת הראשונים למועסקים כשכירים על ידי המוסד הקהילתי ובאמצעות העברת כספי המס על הבשר הכשר ישירות לקופת הקהילה, במקום שהם יועברו על ידי הקצבים ל שוחטים ולרבנים, כפי שנהגו עד כה. 66 למעשה הציע בלבן לב במוסד הקהילתי המחוד ש יסודות משכיליים ומודרניים, ולחזקו על ידי הזרמת מ שאבים כספיים שיאפ שרו לו לנהל באורח תקין את ענייני הדת והרווחה של הקהילה. למרות שבדיוק כמו דובנוב, ראה בלבן בחיי היהודים בהווה ובעתיד המ שכיות של ההיסטוריה היהודית, נבדלו מאוד שני האנשים בפתרונות pp Bataban (above, note.(20 על מבנה הקהילה היהודית ועל השינויים התחיקתיים הנוגעים למוסדות הקהילתיים ברוסיה הצארית, ראו:.I Levitas, The Jewish Community in Russia, , Jerusalem 1981: I. Schipcr, "Samorzad Zydowski w Polsce na przelomie wieku 18 i 19-go ( ), Miesifcznik Zydowski, 1 ) 1(, pp Balaban (above, note 20), p. 4 שם, עמ

18 מאיר בלבן ופעילותו הציבורית הפוליטית בפולין קנה המעשיים שהציגו בקשר לקהילה היהודית. הגישה שעמדה בבסיס הצעתו של בלבן ל שינוי המבנה הקהילתי היהודי הקיים היתה רחוקה מאוד מזו שעמדה בבסיס הצעתו של דובנוב בעניין זה ב מכתבים על היהדות הישנה והחדשה, חיבורו הפרוגרמטי שפרסומו הסתיים ברוסיה כעשור לפני כן. 67 בעוד דובנוב העריץ את המבנה הקהילתי היהודי של ימי הביניים וראה בו את מקור הה שראה העיקרי לחידוש החיים הלאומיים הפוליטיים של יהודי מזרח אירופה תוך שילוב תכנים מודרניים, 68 סבר בלבן שעל הקהילה היהודית לפעול כארגון קונפסיונלי בלבד, כלומר גוף המתמקד בעיקר בתחום הדתי תוך כדי טיפול בענייני רווחה וחינוך. הוא לא ראה אפוא בשמירת האופי הדתי של המבנה הקהילתי פיקציה, כפי שטען דובנוב, 69 ונתן לכך ביטוי גם בתזכיר שהגיש לאוסטרים. עם זאת, אני סבור שככלות הכול, למרות מה שעולה בהצעות הספציפיות של תזכירו, היה בלבן קרוב לתפיסות של דובנוב. קרוב לווד אי שבלבן הבין כי שלטונות הכיבוש האוסטריים לא יוכלו להסכים לתיקונים מרחיקי לכת מה שהציע: כלומר הצעתו היתה פשרה בין מה שהאמין בו לבין מה שסבר שיתקבל על דעת האוסטרים. כדי לבסס טענתי זו, אבחן את האופן שבו התייחס בלבן לפרסום הצו על ארגונה של הקהילה היהודית הדתית בממ של הכיבוש של ורשה Religionsgesellschaft( Verordnung: Die Organisation der jiidischen betreffend(,70 im Generalgouvernment Warschau שרשמית הוצא על ידי שלטון הכיבוש הגרמני בוורשה ב 1 בנובמבר, 1916 אך למעשה פורסם רק ב 15 בחוד ש.' 7 צו זה קבע שחברי הנהגת הקהילה ייבחרו באמצעות הצבעה ישירה של בעלי זכות הבחירה על פי עקרון היחסיות, ו שסמכויות הקהילה ללו את ניהול ענייני הפולחן, הרווחה והחינוך של חברי הקהילה. היהודים שפעלו באזור הכיבוש הגרמני למען אוטונו מיה ליהודי פולין, בכלל זה הציונים והמפלגה הפולקיסטית בהנהגתו של נח פרילוצקי, הביעו אכזבה מהעיקרון שעליו התבסס הצו, דהיינו הגדרת היהודים כעדה דתית ולא כלאום. ומת זאת, יהודים גליצאים בדומה לבלבן, שפעלו למתן אוטונומיה ליהודי פולין תוך בחינה מיוחדת של הנעשה באזור הכיבוש האוסטרי, ראו את הצו באור שונה. לדידם, עשוי היה הצו לאפשר בעתיד אוטונומיה יהודית לאומית שהמוסד דיון מפורט על החיבור ראו במבוא של רנה פוזננסקי Poznanski( )Renee לתרגום שלה למכתבי דובנוב: Simon Doubnov, Letlres sur le juda'isme ancien el nouveau, Paris pp Bartal (above, note 60), p. 16 שם. התזכיר של בלבן נושא את הריך ראו: ;68.p Balaban (above, note,(20 Schuster (above, note 7), p. 28 על הצו, ראו: מ. זילבר, רשויות גרמניות, רשויות פולניות והצו לארגונה של החברה היהודית הדתית במלחמ ת העולם הראשונה, גד, יח,

19 קנו מרקוס זילבר הקהילתי הוא הגרעין הבסיסי שלה: 72 העובדה שהצו כלל בתחומי פעילותה של הקהילה גם את תחומי הרווחה והחינוך, וכן העובדה שהוא קבע שיטת בחירות שתהיה מבוססת על רשימות קולקטיביות מטעם גופים רשמיים במקום על שמות של אישים פרטיים, ע שויות ליצור בסיס לאוטונומיה הלאומית. גם בלבן ראה בעין יפה את האפ שרויות שנכללו בצו הגרמני, אך בניגוד ליהודים הגליצאים הוא העריך שהמינהל האוסטרי הפולני באזור הכיבוש האוסטרי לא יאמץ אותו ]את הצו[ בשל היותו פרו יהודי כל כך. 73 במלים אחרות, בלבן סבר שהאפ שרויות שנפתחו בפני היהודים באזור הכיבוש הגרמני של פולין ייתפסו כרחבות מדי בעיני רשויות הכיבוש האוסטריות. הוא לא היה מעוניין בהגדרות פורמליות הצהרתיות בדומה לדובנוב, וייתכן גם שהגדרת העדה היהודית כעדה דתית לא הפריעה לו. הוא ייחס ח שיבות רבה יותר לתנאים המע שיים שמבנה ארגוני או מוסדי היו עשוים להעניק ליהודים. לכן, היתה הצעת בלבן צנועה מאוד בה שוואה לצו של שלטונות הכיבוש הגרמניים. בעוד הצו הגרמני התיר ייסוד ארגון קהילתי היררכי בעל אפיונים דמוקרטיים מסוימים ובעל עוצמה וסמכויות נרחבות, הסתפק בלבן בהמלצה על שינויים בהיקף מצומצם יותר, דהיינו חיזוק כוחו הכלכלי של המוסד הקהילתי, הכנסת מנטים מ שכיליים וצמצום כוחם של החברה קדישא ושל הקצבים. אמנם, עקב תזכירו של בלבן מחד גיסא, ויותר מכך עקב הצו הגרמני מאידך גיסא, הערו השלטונות האוסטריים שיש רוך שינויים במבנה המוסד הקהילתי באזורי הכיבוש שלהם. ואולם בדומה לאופן ה טיפול בסוגיית החינוך הם לא רצו לפעול בלי תף בכך את הרשויות הפולניות שמונו מטע מם, וזאת משום שאוסטריה לא רצתה ורר נגדה את התנועה הלאומית הפולנית. בפברואר 1917 פנו שלטונות הכיבוש האוסטריים המועצה הזמנית של המדינה הפולנית בשה האם ובאיזו מידה חייב עניין הקהילות היהודיות בשטחי הכיבוש האוסטרו הונגרי להיות מוסדר בהם קרונות הצו הגרמני מ 1 בנובמבר 1916 ובהם מדת המדינה הפולנית המתהווה. 74 כתגובה על פנייה זו, ביקשה המועצה הזמנית משלטונות הכיבוש האוסטריים שלא לחולל שום שינוי במצב הקיים של הממסד הקהילתי היהודי, וזאת בנימוק שבעיקרון רצוי להסדיר את מעמדן המ שפטי של הקהילות הדתיות היהודיות אבל לא רצוי לבצע זאת בטרם תגדיר החוקה של המדינה הפולנית באופן עקרוני את היחס בין M. Rosenfeld, "Die neue judische Gemeindeverfassung in Polen", Der Jude, vol. I, , pp ; N. M. Gelber, O nowyni ustroju gmin zydowskich w Polsce". Myil iydowska, Tygodnik Spoleczny. vol. II, , pp. 3-5 Bericht der Herrcn Dr. Oppenheimer" (above, note 5) 73 "Protokul 4-go posiedzenia Komisji Przejsciowcj T.R.S. w dniu 13 wrzeznia [Pl/578(5), (CAHJP=) מרכזי לתולדות העם היהודי בירושלים [ארכיון roku"

20 ריאמ ותוליעפו תיטילופה תירוביצה ןילופב זנק תותדה ןיבל 75.הנידמה תבוגת הצעומה תינמזה הזמר אופא הצעומה הר וצב ינמרגה תוברעתה היניינעב םיימינפה העיגפו,התונובירב ו ןוט ה ינלופה הווהתמה היה ןכומ ןגעל קוחב ןתמ תויוכמס תוידסומ הליהקל הנגורחתש תויוכמסהמ תומצמוצמה.תומייקה ונויסינל ךמתסהל ךכ תונוט ש הירטסוא ועצבי המרופר איבתש קוזיחל הייסולכואה ןילופ היה אופא לכ,יוכיס ןכש תונוט וססיה דפרטל לכ המרופר וזכ עגרב תויושרהש תוינלופה ועיבה ןתודגנתה.ךכל ופוסב רבד ובינה אופא ויתועצה המרופרל דסומב יתליהקה ידוהיה רוזאב ירטסואה לכ.ירפ המודב םינוירוטסיהל,םירחא םידוהי,םידוהי כ איבה תואמגוד ןמ רבעה וכמתיש םינועיטב םיילאוטקא.הווהב ותריקס תירוטסיהה תוקוצמ ידוהי ןילופ רבעב הדעונ ש יחמהל םהיתוקוצמ,הווהב יפכ רבדהש אב יוטיבל מל תורחתב הזעה םע םינלופה תורוקמ היחמה ו ידקומ ןוט ה ץראב.הלסיווה תועצמאב היינפה הירוטסיהל םג עיבצה םרשוכ םידוהיה להנל תכרעמ תימונוטוא,הליעי ומכ ימיב דעו עברא,תוצרא בינהלו תכרעמ ךוניח תידוהי תינש דח הליעיו עייסתש םהל םתורחתב םע תייסולכוא בורה.תינלופה הוויק,ןילופש ותדלומ דעו עברא תוצראה למס הימונוטואה רבעב קוחרה שדחת הימי םדקכ קינעתו םידוהיל תודסומה ו םילכה םיינוגראה ונגיש םהי ו םיסרטניאה.םה םילמב,תורחא ןילופ ךכ סרג ךופהת םנכשמל םידוהי דחמש אסיג ואצי. ןמ וטגה ךא ךדיאמ אסיג ורמשי םדוחיי.יתוברתה,רומאכ תואיצמה החפט,וינפ וופו בינה תואצותה.תווקמה אובמב ורפסל,ןילבול בתכנש רח תשגה םירזתה,ונודנש בתכ :רבחמה רשפא המחלמהש תיחכונה תמחלמ[ םלועה ]הנושארה הבוקעה םדמ ליפת תומוח תואטגה 76. םינורחאה ןווכתה וירבדב הלא ךכל םידוהיהש וצמאי תוחרזא תילסרבינוא ורתוויו ללכ ינממס םתוברת תידוחייה יאנתכ םתופתתש הל םייחב םיירוביצה.םייללכה,ךפהל אוה לגד תוחרזאב תילאיצנרפיד תרש פאמה לכל חרזא רומשל ודוח יי יתוברתה ןה םוחתב טרפה ןהו םוחתב.ללכה אוה האר יובירב תויוהזה תויתוברתה הנידמב תודע רדעהל רע דוסי םיימו םיפתוש מ וא לושכמ ינפב םושיי תונורקעה םייטילופה ש םהיפ להנתת תכרעמה תיטילופה תיללכה.הנידמב 75.םש 76 הרעה(ןאבא לא ב 52,)ליעל טע 17.