Purim: Żydowska Duma Na Przekór Niemożliwemu

Purim: Żydowska Duma Na Przekór Niemożliwemu SHAVEI ISRAEL Michael Freund, Founder and Chairman Heichal Shlomo, 58 King George St., 4th floor, Jerusalem 94262 ISRAEL Tel: 972-2-6256230 / Fax: 972-2-6256233/ www.shavei.org / office@shavei.org SHAVEI ISRAEL Michael Freund, Founder and Chairman Heichal Shlomo, 58 King George St., 4th floor, Jerusalem 94262 ISRAEL Tel: 972-2-6256230 / Fax: 972-2-6256233/ www.shavei.org / office@shavei.org

Grobowiec Mordechaja i Ester Kilka miesięcy temu, miało miejsce wydarzenie powszechnie prawie nie dostrzeżone- wrogi nam zazwyczaj reżim irański podjął niecodzienną decyzję, by dodać żydowskie święte miejsce do Listy Narodowego Dziedzictwa. 9 grudnia 2008, irańskie agencje prasowe doniosły wiadomość o tym, że grób Mordechaja i Estery, bohaterów purimowej sagi, będzie od tego momentu pod oficjalną kontrolą i odpowiedzialnością rządu. Wiadomość ta chwilowo zwróciła uwagę na owo miejsce, dobrze znane irańskim Żydom, jednak generalnie zupełnie nie znane poza tym krajem. W związku z nadchodzącym Purim, warto byśmy poświęcili moment refleksji na tym reliktem antycznej przeszłości. Mauzoleum mieszczące grobowiec Mordechaja i Ester to budowla z prostego kamienia, której górę zdobi kopuła; zbudowany został około 7-5 wieków temu, ponad podziemnymi grobami. Mieści się on w mieście Hamadan na północy Iranu, oddalonym około 335 kilometrów od stolicy, Teheranu. Jak mówi tradycja, Hamadan uważany jest za obszar miasta Szuszan, będącego centralnym miejscem dla wydarzeń opisanych w Księdze Estery. Podróżnicy poprzez stulecia opisywali miejsce to w swoich dziennikach. Pierwszym z nich był Benjamin z Tudeli, słynny dwunastowieczny żydowski odkrywca. Irańscy Żydzi czcili grobowiec i wielu z nich odbywało podróże do Hamadanu by świętować tam Purim i odczytać Megilę zaraz obok grobu. Inni urządzali tam rodzinne uroczystości, takie jak bar-micwa czy obrzezanie. Wejście do budynku jest nisko osadzone i zostało podobno

Grobowiec Mordechaja i Ester celowo zbudowane w ten sposób, by skłonić wizytujących do pochylenia głowy przy wchodzeniu i w ten sposób wywołać w nich reakcję poczucia szacunku. Pośrodku głównego holu, zdobionego hebrajskimi inskrypcjami, znajdują się dwie wielkie dekorowane skrzynie, poniżej których, wedle przekazu, na wieki spoczywają Mordechaj i Ester. Do grobowca przylega z boku mała synagoga i miejsce to jest uważane za święte również przez muzułmanów i chrześcijan, którzy przyjeżdżają do Hamadanu by się tam modlić. Obok mausoleum znajduje się duży otwór w ziemi, będący, według przekonania irańskich Żydów, wejściem do tunelu prowadzącego aż do Jerozolimy. Co ciekawe, istnieje alternatywna tradycja przekazu, według której prawdziwym miejscem pochówku królowej Estery i Mordechaja jest skraj wioski Baram, położonej w górnej Galilei, niedaleko Tzfat. Już w roku 1215 Rabin Menachem Ha-Hewroni pisał o tym, że podczas wizyty w Galilei napotkał na swej drodze grób królowej Ester. Królowa, jeszcze za swego życia, miała poinstruować swego syna Cyrusa, by ten po jej świerci pochował ją właśnie tam. Późniejsi pielgrzymi również wspominali to miejsce, a także to, że odbywały się tam specjalne uroczystości w Szuszan Purim. Współcześnie uważa się, że grób zlokalizowany jest w ruinach budowli znalezionej w Narodowym Parku Baram. Po tym jak teren ten został wyzwolony podczas Izraelskiej Wojny o Niepodległość, grupa Żydów z Tzfat udała się tam,

Grobowiec Mordechaja i Ester by świętować Purim roku 1949 i odczytano tam wtedy Megilę, celem odnowienia długowiecznej tradycji poprzednich pokoleń. Mamy więc dwie przeciwstawne tradycje przekazu, mówiące o miejscu pochówku bohaterów purimowej historii, jedna z nich uważa, że miejsce to znajduje się w Persji, druga bliżej domu- w Izraelu. Mimo, że nie możemy z żadną pewnością potwierdzić, że jedna z tych tradycji jest bardziej prawdziwa lub słuszna, jednego możemy być pewni: czyny tej dwójki żydowskich bohaterów nigdy nie wyblakną z naszej zbiorowej pamięci. Jak pisze sama Megila (9:28): I owe dni Purim nie zaginą wśród Żydów, i pamięć ich nie ustanie u potomnych. Michael Freund

Znaczenie święta Purim dla pokoleń Istotą święta Purim jest podziękowanie Świętemu, niech będzie błogosławiony, za wyswobodzenie nas z niewoli Achaszwerosza, za doprowadzenie nas do wyzwolenia i uratowanie nas, za pomocą królowej Ester. Podziękowania te ważne są nie tylko w związku z wydarzeniami, jakie miały miejsce w Szuszan, ale i w związku z wieloma innymi podobnymi zdarzeniami, jakie dotknęły naród żydowski w jego historii, kiedy to ratowani byliśmy od wielkiego nieszczęścia. Świętujemy Purim, tu i teraz, by wyrazić podstawową wiarę w to, że Bóg nie opuści nigdy swego narodu Izraela. W czasach, kiedy wydawać się nam może, że Jego Obecność jest ukryta; kiedy nie widzimy tej Obecności przejawów ani żadnych cudów dookoła; Ester przypomina nam wtedy, kilka podstawowych faktów: Święty, niech będzie błogosławiony, nigdy nie opuszcza swego narodu Izraela. Ponad granicami naszej widzialnej rzeczywistości, ukrywa się Obecność, czuwająca nad ludem Izraela. Ester min ha-torah minajin? - we-anochi haster aster panai... ( hebr: Jakie jest źródło historii Ester, zapisane w Torze? I z pewnością ukryję swą twarz... ) Szechina (Boska Obecność) towarzyszy nam w biegu całej historii, także w obecnych czasach, ujawniając swą twarz w czasach dla nas najtrudniejszych, kreując dla nas drogę ratunku i wyzwolenia. Istotą święta Purim jest umocnienie w nas tej świadomości i rozpoznanie, że także w czasach gdy piętrzą się trudności, cierpienia i katastrofy, Haszem uratuje

Znaczenie święta Purim dla pokoleń nas, podobnie jak stało się w dawnych czasach w królestwie Achaszwerosza. Z próby zagłady narodu żydowskiego i z cudu Purimowego odczytać możemy ważną zasadę: Pamiętaj. Pamiętać musimy, nie tylko o tym, co zrobił nam Amalek, ale całą naszą przeszłość, jako narodu żydowskiego. Pamięć to nie tylko przykazanie jak inne micwot, ale i podstawowa właściwość żydowskiej egzystencji. Warunkiem prawidłowego rozwoju w przyszłości jest pamięć o przeszłości, tylko w ten sposób w przyszłości czekać będzie na nas ratunek. Pewnego razu do pewnej dzielnicy żydowskiej zawitał Napoleon. Wielki władca zobaczył, ku swemu zdziwieniu, że wszyscy mieszkańcy dzielnicy są niezwykle smutni i że członkowie społeczności gromadzą się w synagodze, gdzie przy słabym blasku świec, zawodząc, odczytują Księgę Lamentacji. Napoleon wszedł do bożnicy i zapytał się, jakie jest znaczenie tej ogólnej żałoby. Kiedy opowiedziano mu, o tym jak zburzona została Świątynia Jerozolimska, w wyniku czego cały lud Izraela został zniewolony lub wygnany z kraju, zdumiony Napoleon zapytał się, kiedy tragedia ta miała miejsce i jak jest to możliwe, że nie zostało wspomniane nic na ten temat w ostatnich raportach na temat światowych wydarzeń. Żydzi odpowiedzieli my wtedy, ze zburzenie świątyni miało miejsce przed piętnastoma wiekami... Napoleon był pod wrażeniem, i powiedział: Jedynie naród, który potrafi pamiętać swą katastrofę przez

Znaczenie święta Purim dla pokoleń tak wiele lat, będzie mógł zobaczyć swą odbudowę w przyszłości. Istnieje wiele przykładów z życia, potwierdzających ten oczywisty fakt, że człowiek, który pamięta swą przeszłość, może z niej wyciągnąć lekcję na temat tego jak się zachowywać w przyszłości. Człowiek, który przegapił jakąś szansę, niemalże na swej skórze czuje ból straconej szansy i uczy się dzieki temu, że aby wykorzystać daną chwile trzeba podjąć jakieś działanie. Człowiek, który zostaje zraniony w wyniku pewnej interakcji z ludźmi, wyciąga wniosek by trzymać się od tych ludzi z daleka; człowiek, który doświadcza czegoś pozytywnego, będzie chciał powtórzyć to doświadczenie. Także lud Izraela, jako naród, zobligowany jest do pamiętania przeszłości i wyciągania z niej nauki na teraz i przyszłość. W czasie święta Purim pamięć wydaje się mieć specjalne znaczenie. Być może ma ona podwójne znaczenie, w czasie święta Purim, zwłaszcza na polskiej ziemi. Co o tym sądzicie? Rabin Eliahu Birnbaum

Zwyczaje na Purim Purim jest jak wiemy wesołym świętem i z tego powodu są rożnie Minhagim (zwyczaje) w rożnych społecznościach, które napełniają świat duchem radości i śmieszności. Oto kilka przykładów : U Falaszów (Żydów mieszkających w Etiopii) Post Estery nie trwał tylko jeden dzień jak u nas. W Etiopii pościło się trzy dni, dokładnie tak samo, jak robili w Susan, - Idź, zgromadź wszystkich Żydów, którzy znajdują się w Suzie. Pośćcie za mnie, nie jedząc i nie pijąc trzy dni, nocą i dniem. (Księga Estery 4:16). Ale nie dokładnie, jak mówiła Ester, w Etiopii można było jeść wieczorem no, i tak nie ma za dużo jedzenia w Afryce W Kurdystanie, kiedy ojciec wracał z Synagogi w Purim rano, dzieci zamykały drzwi i nie pozwalały mu wejść do domu dopóki nie obiecał dać im różne prezenty. A potem, kiedy on chciał jeść śniadanie, żona nie chciała dać mu jedzenia dopóki nie obiecał jej prezentu na Purim. W czasie czytania Megili w wielu krajach jest Minhag, żeby zapalić wiele świeczek, aby pomnożyć światło, i pokazać fizyczne znaczenia wersu Dla Żydów nastało światło i wesele, i radość, i sława (8:16). W wielu miejscach także robiono Marsz Purimowy. Dorośli i młodzież przebrani za różne postacie z Megili, chodzili po ulicach, śpiewali i pili wino, grała orkiestra itp. Przechodnie rzucali im monety i cukierki. Ten marsz nazywa się Adelojada ("nie będzie się znało"). Dlaczego tak? Bo Talmud nakazuje upicie się tak aż, nie będzie się znało

Zwyczaje na Purim różnicy między "arur Haman" (przeklęty Haman) i "baruch Mordechaj" (błogosławiony Mordechaj). W Niemczech mieli zwyczaj jeść indyka jako główną potrawę na posiłek purimowy. To przypomnienie Aswerusa, który panowal od Indii aż do Etiopii. Indyk India. Sefardyjscy mieszkańcy Jerozolimy przysyłali Miszloach Manot i recytowali zdanie w Ladino, które brzmiało mnie więcej tak: Purim już jest tu, ale Pesach nadejdzie za niedługo (czyli: nie jedzcie wszystkiego od razu, zostawicie coś na Pesach ) W Persji Żydzi mieli śmieszny Minhag. Wszyscy mieszkańcy okolicznych domów robili wieczorem ogromną lalkę dla zabawy, na obraz Hamana, wroga Izraela. Robili ją z poduszek, koców i innych tkanin. Wieszali na niej słodycze i cukierki. Na środku podwórka budowali szubienicę. Rano dzieci przychodziły i rzucały w lalkę różnymi przedmiotami. Wtedy spadały słodycze i cukierki i dzieci je zbierały i jadły. To była doskonała zabawa. W Jesziwie u Aszkenazyjczyków był zwyczaj aby ukoronować Purim Rov czyli Rabina Purimowego, który na jeden dzień zastępował miejsce Rabina. Oddawano mu honory, kłaniano się przed nim, a on wydawał dziwne rozkazy. Purim Rov musiał czytać Purim Tora.To znaczy uczył Tory i dawał lekcje w sposób purimowy. Używał śmiesznych słów, naśladował jak mówili nauczyciele w Jesziwie, krytykował ich głośno (w Purim wszystko można robić, bo nikt nie bierze tego na poważnie i nikt się nie

Zwyczaje na Purim obraża). Jeśli lekcja nie podobała się studentom, to mieli prawo rzucić w niego zepsutym jajkiem, albo innym dobrym produktem W Maroko jadano w Purim kuskus (tradycyjną potrawę marokańską). Kuskus był zrobiony z ziarna i mleka, bo tak jadła go Ester w pałacu Aswerusa. Inne potrawy w pałacu nie były koszerne. W Europie Żydzi mieli zwyczaj jeść na posiłek purimowy wędzone mięso, aby przypominać o spaleniu w ognisku ciała Hamana i jego zwolenników(choiaż w Megili nie jest wspomniane, że go spalili, tylko że go powiesili ) Chasidim bardzo chętnie grali w Purim Szpil (spektakl purimowy). Ktoś przebierał się za króla Aswerusa, ktoś za Hamana, ktoś za Mordechaia. Grano różne sceny z Megili dodając jakieś aktualności (zawsze był jakiś nowoczesny Haman ). Pewnego razu władze antyżydowskie nałożyły podatki na mięso i na świeczki i domagały się od Żydów dużo pieniędzy, których oni nie powinni płacić. Podczas spektaklu (prawdziwy) Rebe prosił (fałszywego) Aswerusa aby rozkazał odwołać dodatkowe podatki. Aswerus zgodził się anulować podatek za świeczki, ale nie za mięso. Rebe prosił i prosił żeby odwołał też podatek za mięso, ale Aswerus nie chciał. Rebe miał o to do niego pretensje Zaraz po Purim (tak było naprawdę), władze odwołały podatek za świeczki, ale za mięso nie Wiemy że dzieci robią hałas podczas wymawiania imienia Hamana w czasie czytania Megili. Na wschodzie Europy

Zwyczaje na Purim pisano słowo Haman albo Amalek na kawałkach drewna, w które uderzano łyżkami i innymi sztućcami aby wypełnić słowa Tory wymażesz imię Amaleka spod nieba. Nie zapomnij o tym! Apropos, rabi Heszl z Krakowa kiedy przygotowywał sobie nowe pióro i chciał je wypróbować czy dobrze pisze, napisał słowo Amalek na papierze i zabazgrał to słowo, aby przestrzegać przykazu z Tory wymażesz imię Amaleka. Dlaczego przebieramy się w Purim? Istnieją rożne powody. Jeden z nich Halacha mówi, że kto wyciąga rękę i prosić o datek w Purim musi go dostać. Nie wolno nikogo pytać po co i dlaczego. Ludzie którzy mieli problemy finansowe i chcieli prosić, ale wstyd im było, przebierali się i prosili incognito W mieście Buchara jedzono potrawy z miodem, bo miód (dwasz po hebrajsku) ma wartość w Gematrii (numerologii) 306. Wartość słowa isza (kobieta) to też 306. I cud purimowy był dziełem kobiety o imieniu Ester. W Gruzji, jako Miszloach Manot (wysyłanie podarunków z jedzeniem) przyjęło się aby dodawać oprócz mięsa i wina także ubranie albo jakąś tkaninę w kolorze błękitno niebieskim albo fioletowo purpurowym. Tak, jak Mordechai pod koniec historii - Mardocheusz zaś wyszedł od króla w szacie królewskiej z fioletowej purpury i w białym odzieniu Aha najpopularniejszym przebraniem dla dzieci w Izraelu w latach 60' był Mordechai albo cowboy dla chłopców i panna młoda dla dziewcząt. W latach 2000 Ninja albo

Zwyczaje na Purim Pokemon dla chłopców i Dora dla dziewcząt. Zmiana wartości? Znamy Homonthaszn, uszy Hamana. Trójkątne ciastka, pierożki wypełnione makiem albo dżemem. W dawnych czasach te pierożki były pikantne albo słone, z mięsem albo z ziemniakami. W Polsce gotowali je przed Purim i rozwieszali je w całym domu w różnych miejscach Miało to przypominać powieszenie Hamana. Pisanie listów miłosnych nie było nigdy akceptowane. W Purim można było to robić. Chłopcy ukrywali swoje listy w ciasteczkach albo bułkach i wysyłali je do swoich ukochanych tak, żeby rodzice o tym nie wiedzieli Dwie ostatnie rzeczy, które mnie się najbardziej podobały W Jesziwie robiło się Traktat Purim. W stylu Talmudu pisało się o zabawnych sprawach, np. ile musi człowiek pić w Purim? Czy wódka jest koszerna na Purim? Ile razy trzeba upić się w Purim? Itp. Wszystko z Pilpul, pytanie i dyskusja. Pełno zabawy. Druga rzecz w Purim wiemy, nie ma Kiduszu. Oficjalnie nie ma, ale robiono Kidusz dla zabawy, z różnymi tekstami, zaczynał się nie z Baruch Ata (Błogosławiony Ty ) tylko z Arur Ata Przeklęty jesteś Wesołego Purim! Rabin Boaz Pash

PURIM Wiedzieć jak się bawić Jednym z głównych tematów historii purimowej są imprezy. Historia całej Megili wydaje się być przejściem od jednej imprezy do drugiej - od uczty pierwszej do dziesiątej. Pierwszą sceną Megili, jaką spotyka czytelnik jest uczta rozciągnięta w czasie, bo trwająca sto osiemdziesiąt dni ( tj. sześć miesięcy), w trakcie, której pije się wino i podziwia bogactwa wspaniałego królestwa. Przyjęcie to jest uroczystością koronacyjną, jaką Ahaszwerosz urządza w trzecim roku swego panowania. Wyjaśniając ów dziwny fakt, (że Ahaszwerosz miał koronacyjne przyjęcie w trzecim a nie pierwszym, jak zazwyczaj jest w przypadku królów, roku swego panowania), nasi Rabini przekazują nam, że Ahaszwerosz był uzurpatorem a nie spadkobiercą królewskiego rodu. Jako uzurpator zmuszony był poczekać z uroczystościami koronacyjnymi kilka lat, aż do momentu odpowiedniego ustalenia swej pozycji w państwie. Zaraz po pierwszej uczcie, jaką zorganizował Ahaszwerosz dla wszystkich swych ministrów i sług czytamy o drugiej uczcie; tym razem przeznaczonej dla ludu Szuszan, trwającej tylko siedem dni. Trzecie przyjęcie związane jest z koronacją Estery. Impreza ta nazwana jest wielkim świętem i ma ona konsekwencje gospodarcze król umarza podatki dla prowincji i rozdaje prezenty, charakterystyczne dla królewskiej szczodrości. Czwarta uczta rozpoczyna się po tym, jak Ahaszwerosz wyraża zgodę na dekret Hamana, mający w planie zgładzenie wszystkich Żydów. Jak pisze Megila: Król i Haman siedzieli i pili, miasto zaś Szuszan było przerażone.

PURIM Wiedzieć jak się bawić (Księga Estery 3:15) Megila podkreśla w tym miejscu okrucieństwo Achaszwerosza, którego apatia w obliczu zadekretowania śmierci dla całego narodu przeciwstawiona jest przerażeniu jakie odczuli obywatele Szuszan. Dwie kolejne imprezy (numer 5 i numer 6) przygotowane są przez Esterę na cześć króla i Hamana. W tej części czytamy o upadku Hamana i powieszeniu go na drzewie przygotowanym przez niego dla Mordechaja. Siódma uczta zorganizowana jest przez Żydów, po tym jak ogłoszony zostaje królewski dekret, pozwalający Żydom na własną obronę. Żydzi urządzają również ósmą i dziewiątą ucztę, tym razem z okazji własnego zwycięstwa. Ludzie mieszkający poza Szuszan bronią się trzynastego Adar i dlatego ich uczta przypada na czternastego; podczas gdy mieszkańcy Szuszan bronią się zarówno trzynastego jak i czternastego, świętują więc zwycięstwo piętnastego Adar. Dziesiąta i ostatnia uczta wspomniana jest w związku z przyszłością narodu i ujednolicenia jego kultury: aby obchodzili je jako dni ucztowania i wesela...każdego roku. (9: 21-25) Porównując ze sobą wyżej wymienione uczty, zauważyć można, że Megila mocno rozróżnia między ucztami Żydów a ucztami gojów. Imprezy gojów nazywane są miszte, pochodzące od czasownika lisztot pić, co oznacza że

PURIM Wiedzieć jak się bawić były to pijackie imprezy ; tymczasem do imprez żydowskich dodane jest słowo simcha, oznaczające radość. Rozumiejąc słowo simcha, rozumiemy co chce nam przekazać megila. Simcha, oznaczająca szczęście lub radość etymologicznie powiązana jest ze słowem cmicha, oznaczającym wzrost roślin. Wegetatywny wzrost to proces powolny i diametralnie przeciwstawny pijackiej imprezie, gdzie jedynym celem jest natychmiastowe upicie się. To właśnie jest jedno z głównych przesłań historii Purim. Musimy wybrać czy trzymamy się gojskiej postawy, której bezpośrednim celem jest zadowolenie zmysłów i nie myślenie o przyszłości; czy idziemy ścieżką żydowską, gdzie szczęście buduje się powoli, lecz trwa za to wiecznie. Purim sameach! Rabin I. Rapoport

Halacha na Purim W Purim obowiązują nas cztery główne micwot (przykazania): Mikra Megila (czytanie Megili) Seudat Purim (świąteczny posiłek purimowy) Miszloach Manot (wysyłanie podarków) Matanot LaEwjonim (dary dla biednych) Jeśli chodzi o modlitwę to czytamy tego dnia fragment Tory I przybył Amalek (Księga Wyjścia 17: 8-16), natomiast do modlitwy Szmone Esre (Cicha Modlitwa) i do Birkat hamazon (błogosławieństwo po jedzeniu) dodajemy al hanisim. Nie wypowiadamy Halel, jako że czytanie Megili uważane jest za tego dnia za Halel. Hespedim (zawodzenie pieśni żałobnych) i wszelki post zabronione są w Purim. Zakazy te obowiązuja także w czasie Adar Riszon (pierwszego Adaru) w roku przestępnym, pomimo że świętujemy Purim w trakcie drugiego Adar (Adar Szeni). W Purim lub Szuszan Purim nie odprawia się publicznych uroczystości żałobnych dla żałobnika. Praca jest dozwolona w Purim, nie uważa się ją jednak za właściwe zajęcie w tym dniu. Nasi Rabini mówią: Ktokolwiek pracuje w Purim nie widzi błogosławieństwa (swej pracy). Chodzi tu oczywiście o pracę zarobkową. Wszelka praca na rzecz micwot lub samego Purim jest całkowicie dozwolona.

Halacha na Purim Każdy zobowiązany jest dwukrotnie przeczytać Megilę raz w czasie wieczoru, raz w ciągu dnia. Słuchając czytania Megili spełniamy micwę czytania wysłuchując jak ktoś czyta Megilę tak jakby sami ją czytamy, pod warunkiem że na czytającym spoczywa zobowiązanie do spełnienia tej micwy. Jeżeli słuchamy a nie samodzielnie czytamy, musimy dokładnie słyszeć każde przeczytane słowo tylko wtedy micwa zostanie spełniona. Micwą jest także zjeść tego dnia świąteczny posiłek, składający się z mięsa i wina. Okazały posiłek purimowy jest o tyle istotny, że poprzez zapewnianie przyjemności ciału, podnosi ducha. Według Księgi Zohar, poprzez fizyczne przyjemności Purim możliwe jest osiągnięcie tego samego, co poprzez cielesne cierpienia Jom Kipur. Purimowy cud przejawił się poprzez wino. Waszti została wyrzucona z królewskiego tronu w czasie winnej uczty, w wyniku czego zastąpiła ją Ester. Powodem upadku Hamana było winne przyjęcie, urządzone przez Ester. A po wyrażeniu skruchy przez Żydów, odpokutowali oni swe grzechy pijąc wino w czasie uczty Achaszwerosza. Nasi Rabini zalecili więc picie wina w Purim i powiedzieli: Osoba zobligowana jest pić w Purim do momentu, w którym nie będzie rozróżniać więcej przeklętego Hamana od błogosławionego Mordechaja. Nie oznacza to obowiązku nadmiernej konsumpcji wina lub innych napojów alkoholowych, która prowadziłaby człowieka do zapomnienia o właściwym zachowaniu lub trzymaniu micwot. Wystarczy wypić trochę więcej niż zwykle pijemy i iść spać. Osoba śpiąca nie rozróżnia między przekleństwem a błogosławieństwem, i dlatego w ten właśnie sposób

Halacha na Purim można spełnić tę micwę. Jedynie ci, którzy pewni są na sto procent, że picie nie zakłóci ich poprawnego zachowania i trzymania micwot mogą pić obficie. Obowiązkiem jest również wysłanie innej osobie prezentu składającego się, z co najmniej dwóch porcji żywności. Tylko to, co jest jadalne i możliwe do wypicia bez konieczności gotowania lub innych przygotowań uważane jest za porcję żywności. Można więc wysłać ugotowane mięso lub rybę, wypieki z mąki, owoce, słodycze, wino i inne napoje. Żałobnik zwolniony jest z tego obowiązku, niektórzy jednak utrzymują że micwa miszloach manot dotyczy także jego, z tym zastrzeżeniem, że żałobnik nie może wysyłać podarków które by były źródłem radości. Ogólnie lepiej jest dać więcej darów dla ubogich i potrzebujących ludzi niz prezentów dla przyjaciół i znajomych. Micwa miszloach manot powinna być wypełniona w dzień, podobnie jak micwa matanot laewjonim (dary dla biednych). Obie te micwy mają na celu przywołanie braterskiej miłości jaką obudzili wśród Żydów Estera i Mordechaj. Jeśli panować będzie wśród Żydów wewnętrzna jedność, nawet winowajcy wsród nas staną się sprawiedliwi. Micwa matanot laewjonim (dary dla biednych) zobowiązuje nas do podarowania co najmniej dwóch podarunków dla dwóch ludzi (jeden podarunek dla każdego z nich). Obowiązek ten zostanie spełniony poprzez jeden rodzaj prezentu, czy będą to pieniądze, jedzenie, picie czy nawet ubrania. Należy próbować uczynić nasz podarunek znaczącym. Dobrze jest wręczyć biednym dary po przeczytaniu Megili. Ktoś, kto co miesiąc odkłada dziesięć procent swego dochodu na cedakę, daje w Purim dary nie wliczone w te

Halacha na Purim dziesięć procent. Jeśli jednak chcemy przeznaczyć pewną część sumy z własnych funduszy i dodać do tego pieniądze z odłożonej cedaki, możemy to zrobić. Pieniądze odłożone na dary dla biednych nie moga zmienić swego przeznaczenie i być przekazane np. dla fundacji dobroczynnej. Przekazanie darów dla biednych w Purim nie zwalnia nas od ogólnego obowiązku dawania cedaki, jaki nakłada na nas Tora. Nawet biedna osoba zobowiązana jest do wypełnienia micwy cedaki przynajmniej raz w roku obok micwy darów dla biednych w Purim. Dary dla biednych należy przekazać w odpowiednim czasie, tak by biedna osoba mogła z nich zrobić użytek właśnie w Purim, na purimowe posiłki. Nie powinny być przekazane za wcześnie, aby osoba, której dajemy, skorzystała z nich przed Purim; w ten sposób dająca osoba nie spełniła swego przykazania.

ס} ס} ס} Megilat Ester - wersja hebrajska ברכות לפני קריאת מגילה ב רוך את ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם א ר ק ד נו ב מ צ ות יו ו צ ו נו ע ל מ ק רא מ ג כ ה. ב רוך את ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם ע ש ה נ מ ים ל א ב ות ינו ב ט מ ים ה ה ם ב ז מ ן ה ז ה. ב רוך את ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם ה ח י נו ו ק ט מ נו ו ה ג יע נו ל ז מ ן ה ז ה. אסתר פרק א א ו י ה י, ב ימ י א ח ו ר ו : הוא א ח ו ר ו, ה ל ל ך מ ה דו ו ע ד- ךו -- ב ע ו ע ש ר ים ומ אה, מ ד ינ ה. ב ב ט מ ים, ה ה ם--ך ב ת ה ל ל ך א ח ו ר ו, ע ל ך מ א מ ל כות ו, א ר, ב ו ן ה ב יר ה. ג ב נ ת ל ו, ל מ ל כ ו, ע ש ה מ ת ה, ל כ ל-ש ר יו ו ע ב ד יו: ח יל ן ר ס ומ ד י, ה ן ר ת מ ים ו ש ר י ה ל ד ינ ות--ל פ נ יו. ד ב ה ר א ת ו, א ת- ע ר ך ב וד מ ל כות ו, ו א ת-י ק ר, ת פ א ר ת ג דוכ ת ו; י מ ים ר ב ים, מ ונ ים ומ את י ום. ה וב מ ל ואת ה ט מ ים ה א כ ה, ע ש ה ה ל ל ך ל כ ל- ה ע ם ה ם מ צ א ים ב ו ן ה ב יר ה ל מ ג ד ול ו ע ד- ק ט ן מ ת ה-- ב ע ת י מ ים : ב ח צ ר, ג ם ת ב ית ן ה ל ל ך. ו חור ך ר ן ס ות כ ל ת, אחוז ב ח ב ל י- בוץ ו אר ג מ ן, ע ל-ג ל יל י כ ס ף, ו ע לוד י ; מ ח ות ז ה ב ו כ ס ף, ע ל ר צ פ ת ב ה ט-ו --ו ד ר ו ס ח ר ת. ז ו ה ק ות ב כ ל י ז ה ב, ו כ ל ים מ ך ל ים ונ ים; ו י ין מ ל כות ר ב, ך י ד ה ל ל ך. ח ו ה ש ת ט ה כ ד ת, א ין א נ ס: ך י-כ ן י מ ד ה ל ל ך, ע ל ך ל-ר ב ב ית ו--ל ע ש ות, ך ר צ ון א י -ו א י. } ט ג ם ו ת י ה ל ל ך ה, ע ש ת ה מ ת ה נ ים-- ב ית, ה ל ל כות, א ר, ל ל ל ך א ח ו ר ו. י ב ט ום, ה ש ב יע י, ך ט וב ל ב- ה ל ל ך, ב ט י ן-- אמ ר ל מ הומ ן ב ז ת א ח ר ב ונ א ב ג ת א ו א ב ג ת א, ז ת ר ו כ ר ך ס, ב ע ת ה מ ר יס ים, ה מ ר ת ים א ת- ן נ י ה ל ל ך א ח ו ר ו. יא ל ה ב יא א ת- ו ת י ה ל ל ך ה, ל פ נ י ה ל ל ך --ב כ ת ר מ ל כות: ל ה ר א ות ה ע ל ים ו ה ש ר ים א ת- י פ י ה, ך י-ט וב ת מ ר א ה ה יא. יב ו ת מ א ן ה ל ל ך ה ו ת י, ל ב וא ב ד ב ר ה ל ל ך, א ר, ב י ד ה מ ר יס ים; ו ט ק צ ף ה ל ל ך מ א ד, ו ח מ ת ו ב ע ר ה ב ו. } יג ו ט אמ ר ה ל ל ך, ל ח כ מ ים י ד ע י ה ע ת ים : ך י-כ ן, ד ב ר ה ל ל ך, ל פ נ י, ך ל-י ד ע י ד ת ו ד ין. יד ו ה ס ר ב א ל יו, ך ר נ א ת ר אד מ ת א ת ר י, מ ר ס מ ר ס נ א, מ מוכ ן-- ב ע ת ש ר י ן ר ס ומ ד י, ר א י ן נ י ה ל ל ך, ה ט ב ים ר א נ ה, ב ל ל כות. טו ך ד ת, מ ה-כ ע ש ות, ב ל ל ך ה, ו ת י--ע ל א ר ל א- ע ש ת ה, א ת-מ א מ ר ה ל ל ך א ח ו ר ו, ב י ד, ה מ ר יס ים. } טז ו ט אמ ר מומכן )מ מוכ ן(, ל פ נ י ה ל ל ך ו ה ש ר ים, ל א ע ל- ה ל ל ך ל ב ד ו, ע ו ת ה ו ת י ה ל ל ך ה: ך י ע ל-ך ל-ה ש ר ים, ו ע ל-ך ל-ה ע ל ים, א ר, ב כ ל-מ ד ינ ות ה ל ל ך א ח ו ר ו. יז ך י-י צ א ד ב ר-ה ל ל ך ה ע ל-ך ל-ה ם ים, ל ה ב ז ות ב ע ל יה ן ב ע ינ יה ן: ב אמ ר ם, ה ל ל ך א ח ו ר ו אמ ר ל ה ב יא א ת- ו ת י ה ל ל ך ה ל פ נ יו-- ו ל א-ב אה.

ס} ס} Megilat Ester - wersja hebrajska יח ו ה ט ום ה ז ה ת אמ ר נ ה ש ר ות ן ר ס-ומ ד י, א ר מ עו א ת-ד ב ר ה ל ל ך ה, ל כ ל, ש ר י ה ל ל ך ; וכ ד י, ב ז י ון ו ק צ ף. יט א ם- ע ל-ה ל ל ך ט וב, י צ א ד ב ר- מ ל כות מ כ פ נ יו, ו י ך ת ב ב ד ת י פ ר ס- ומ ד י, ו ל א י ע ב ור : א ר ל א- ת ב וא ו ת י, ל פ נ י ה ל ל ך א ח ו ר ו, ומ ל כות ה י ת ן ה ל ל ך, ל ר עות ה ה ח וב ה מ ל ם ה. כ ו נ מ ע ן ת ג ם ה ל ל ך א ר- י ע ש ה ב כ ל- מ ל כות ו, ך י ר ב ה ה יא ; ו כ ל-ה ם ים, י ת נו י ק ר ל ב ע ל יה ן--ל מ ג ד ול, ו ע ד-ק ט ן. כא ו ט יט ב, ה ד ב ר, ב ע ינ י ה ל ל ך, ו ה ש ר ים; ו ט ע ש ה ל ל ך, ך ד ב ר מ מוכ ן. כב ו ט ל ח ס פ ר ים, א ל-ך ל-מ ד ינ ות ה ל ל ך -- א ל-מ ד ינ ה ומ ד ינ ה ך כ ת ב ה, ו א ל-ע ם ו ע ם ך ל ונ ו : ל ה י ות ך ל- א י ש ר ר ב ב ית ו, ומ ד ב ר ך ל ון ע ל ו. } אסתר פרק ב א אח ר, ה ד ב ר ים ה א כ ה, ך ך, ח מ ת ה ל ל ך א ח ו ר ו -- ז כ ר א ת- ו ת י ו א ת א ר-ע ש ת ה, ו א ת א ר-נ ג ז ר ע ל יה. ב ו ט אמ רו נ ע ר י-ה ל ל ך, מ ר ת יו: י ב ק ו ל ל ל ך נ ע ר ות ב תול ות, ט וב ות מ ר א ה. ג ו י פ ק ד ה ל ל ך ן ק יד ים, ב כ ל-מ ד ינ ות מ ל כות ו, ו י ק ב צו א ת-ך ל-נ ע ר ה-ב תול ה ט וב ת מ ר א ה א ל- ו ן ה ב יר ה א ל-ב ית ה ם ים, א ל-י ד ה ג א ס ר יס ה ל ל ך מ ר ה ם ים ; ו נ ת ון, ת מ ר ק יה ן. ד ו ה ם ע ר ה, א ר ת יט ב ב ע ינ י ה ל ל ך --ת מ ל ך, ת ח ת ו ת י; ו ט יט ב ה ד ב ר ב ע ינ י ה ל ל ך, ו ט ע ש ך ן. } ה א י י הוד י, ה י ה ב ו ן ה ב יר ה; ו מ ו מ ר ד כ י, ב ן י א יר ב ן- מ ע י ב ן-ק י -- א י י מ ינ י. ו א ר ה ג ל ה, מ ירו ל י ם, ע ם-ה ג ל ה א ר ה ג ל ת ה, ע ם י כ נ י ה מ ל ך - י הוד ה--א ר ה ג ל ה, נ בוכ ד נ נ ר מ ל ך ב ב ל. ז ו י ה י א מ ן א ת-ה ד מ ה, ה יא א ס ת ר ב ת-ד ד ו--ך י א ין ל ה, אב ו א ם ; ו ה ם ע ר ה י פ ת- ת אר, ו ט וב ת מ ר א ה, וב מ ות אב יה ו א ל ה, ל ק ח ה מ ר ד כ י ל ו ל ב ת. ח ו י ה י, ב ה ש מ ע ד ב ר- ה ל ל ך ו ד ת ו, וב ה ס ב ץ נ ע ר ות ר ב ות א ל- ו ן ה ב יר ה, א ל-י ד ה ג י ; ו ת כ ק ח א ס ת ר א ל- ב ית ה ל ל ך, א ל-י ד ה ג י מ ר ה ם ים. ט ו ת יט ב ה ם ע ר ה ב ע ינ יו, ו ת ש א ח ס ד ל פ נ יו, ו י ב ה ל א ת-ת מ רוק יה ו א ת-מ נ ות ה ל ת ת ל ה, ו א ת ב ע ה ם ע ר ות ה ר א י ות ל ת ת- ל ה מ ב ית ה ל ל ך ; ו י ם ה ו א ת- נ ע ר ות יה ל ט וב, ב ית ה ם ים. י ל א- ה ג יד ה א ס ת ר, א ת-ע ל ה ו א ת- מ ול ד ת ה: ך י מ ר ד כ י צ ו ה ע ל יה, א ר ל א- ת ג יד. יא וב כ ל-י ום ו י ום-- מ ר ד כ י מ ת ה כ ך, ל פ נ י ח צ ר ב ית- ה ם ים: ל ד ע ת א ת- ל ום א ס ת ר, ומ ה-ט ע ש ה ב ה. יב וב ה ג יע ת ר נ ע ר ה ו נ ע ר ה ל ב וא א ל- ה ל ל ך א ח ו ר ו, מ ס ץ ה י ות ל ה ך ד ת ה ם ים נ ים ע ש ר ח ד -- ך י ך ן י מ ל או, י מ י מ רוק יה ן: ש ה ח ד ים, ב מ ן ה ל ר, ו ש ה ח ד ים ב ב ש מ ים, וב ת מ רוק י ה ם ים. יג וב ז ה, ה ם ע ר ה ב אה א ל-ה ל ל ך --א ת ך ל-א ר ת אמ ר י ם ת ן ל ה, ל ב וא ע ל ה, מ ב ית ה ם ים, ע ד-ב ית ה ל ל ך. יד ב ע ר ב ה יא ב אה, וב ב ק ר ה יא ב ה א ל-ב ית ה ם ים נ י, א ל-י ד ע ג ז ס ר יס ה ל ל ך, מ ר ה ן יל ג ים: ל א-ת ב וא ע וד א ל-ה ל ל ך, ך י א ם-ח פ ץ ב ה ה ל ל ך ו נ ק ר אה ב ם. טו וב ה ג יע ת ר- א ס ת ר ב ת-א ב יח י ל ד ד מ ר ד כ י א ר ל ק ח- ל ו ל ב ת ל ב וא א ל- ה ל ל ך, ל א ב ק ה ד ב ר--

ס} ס} ס} Megilat Ester - wersja hebrajska ך י א ם א ת- א ר י אמ ר ה ג י ס ר יס- ה ל ל ך, מ ר ה ם ים; ו ת ה י א ס ת ר נ ש את ח ן, ב ע ינ י ך ל- ר א יה. טז ו ת כ ק ח א ס ת ר א ל- ה ל ל ך א ח ו ר ו, א ל-ב ית מ ל כות ו, ב ח ד ה ע ש יר י, הוא-ח ד ט ב ת--ב נ ת- ב ע, ל מ ל כות ו. יז ו ט א ה ב ה ל ל ך א ת-א ס ת ר מ ך ל-ה ם ים, ו ת ש א-ח ן ו ח ס ד ל פ נ יו מ ך ל- ה ב תול ות; ו ט ש ם ך ת ר-מ ל כות ב ר א ה, ו ט מ ל יכ ה ת ח ת ו ת י. יח ו ט ע ש ה ל ל ך מ ת ה ג ד ול, ל כ ל- ש ר יו ו ע ב ד יו-- א ת, מ ת ה א ס ת ר ; ו ה נ ח ה ל ל ד ינ ות ע ש ה, ו ט ת ן מ ש א ת ך י ד ה ל ל ך. יט וב ה ס ב ץ ב תול ות, נ ית; ומ ר ד כ י, י ב ב ע ר- ה ל ל ך. כ א ין א ס ת ר, מ ג ד ת מ ול ד ת ה ו א ת- ע ל ה, ך א ר צ ו ה ע ל יה, מ ר ד כ י; ו א ת-מ א מ ר מ ר ד כ י א ס ת ר ע ש ה, ך א ר ה י ת ה ב אמ נ ה א ת ו. } כא ב ט מ ים ה ה ם, ומ ר ד כ י י ו ב ב ע ר- ה ל ל ך ; ק צ ף ב ג ת ן ו ת ר נ י- ס ר יס י ה ל ל ך, מ ש מ ר י ה מ ף, ו י ב ק ו ל ל ח י ד, ב ל ל ך א ח ו ר. כב ו ט ו ד ע ה ד ב ר ל מ ר ד כ י, ו ט ג ד ל א ס ת ר ה ל ל ך ה; ו ת אמ ר א ס ת ר ל ל ל ך, ב ם מ ר ד כ י. כג ו י ב ס ה ד ב ר ו ט ל צ א, ו ט ת לו נ יה ם ע ל- ע ץ; ו ט ך ת ב, ב ס פ ר ד ב ר י ה ט מ ים-- ל פ נ י ה ל ל ך. } אסתר פרק ג א אח ר ה ד ב ר ים ה א כ ה, ג ד ל ה ל ל ך א ח ו ר ו א ת- ה מ ן ב ן-ה ל ד ת א ה א ג ג י-- ו י נ ש א הו; ו ט ש ם, א ת-ך ס א ו, מ ע ל, ך ל-ה ש ר ים א ר א ת ו. ב ו כ ל-ע ב ד י ה ל ל ך א ר-ב ע ר ה ל ל ך, ך ר ע ים ומ ת ח ו ים ל ה מ ן--ך י-כ ן, צ ו ה-ל ו ה ל ל ך ; ומ ר ד כ י- -ל א י כ ר ע, ו ל א י ת ח ו ה. ג ו ט אמ רו ע ב ד י ה ל ל ך, א ר-ב ע ר ה ל ל ך -- ל מ ר ד כ י: מ דוע את ה ע וב ר, א ת מ צ ו ת ה ל ל ך. ד ו י ה י, באמרם )ך אמ ר ם( א ל יו י ום ו י ום, ו ל א מ ע, א ל יה ם; ו ט ג ידו ל ה מ ן, ל ר א ות ה י ע מ דו ד ב ר י מ ר ד כ י-- ך י- ה ג יד ל ה ם, א ר-הוא י הוד י. ה ו ט ר א ה מ ן-- ך י-א ין מ ר ד כ י, ך ר ע ומ ת ח ו ה ל ו; ו ט ל ל א ה מ ן, ח מ ה. ו ו ט ב ז ב ע ינ יו, ל ל ח י ד ב מ ר ד כ י ל ב ד ו-- ך י-ה ג ידו ל ו, א ת-ע ם מ ר ד כ י ; ו י ב ס ה מ ן, ל ה מ יד א ת- ך ל-ה ט הוד ים א ר ב כ ל- מ ל כות א ח ו ר ו --ע ם מ ר ד כ י. ז ב ח ד ה ר א ון, הוא-ח ד נ יס ן, ב נ ת ת ים ע ש ר ה, ל ל ל ך א ח ו ר ו : ה ן יל ןור הוא ה ג ור ל ל פ נ י ה מ ן, מ ט ום ל י ום ומ ח ד ל ח ד נ ים-ע ש ר--הוא-ח ד א ד ר. } ח ו ט אמ ר ה מ ן, ל ל ל ך א ח ו ר ו -- י נ ו ע ם- א ח ד מ פ ז ר ומ פ ר ד ב ין ה ע ל ים, ב כ ל מ ד ינ ות מ ל כות ך ; ו ד ת יה ם נ ות מ ך ל-ע ם, ו א ת-ד ת י ה ל ל ך א ינ ם ע ש ים, ו ל ל ל ך א ין- ו ה, ל ה ם יח ם. ט א ם- ע ל-ה ל ל ך ט וב, י ך ת ב ל אב ד ם ; ו ע ש ר ת א ל פ ים ך ך ר-ך ס ף, א ק ול ע ל-י ד י ע ש י ה ל ל אכ ה, ל ה ב יא, א ל-ג נ ז י ה ל ל ך. י ו ט ס ר ה ל ל ך א ת- ט ב ע ת ו, מ ע ל י ד ו ; ו ט ת נ ה, ל ה מ ן ב ן- ה ל ד ת א ה א ג ג י-- צ ר ר ה ט הוד ים. יא ו ט אמ ר ה ל ל ך ל ה מ ן, ה ך ס ף נ תון ל ך ; ו ה ע ם, ל ע ש ות ב ו ך ח וב ב ע ינ י ך. יב ו ט ס ר או ס פ ר י ה ל ל ך ב ח ד ה ר א ון, ב ל ו ה ע ש ר י ום ב ו, ו ט ך ת ב ך כ ל-א ר-צ ו ה ה מ ן א ל א ח ד ר ן נ י- ה ל ל ך ו א ל- ה ן ח ות א ר ע ל- מ ד ינ ה

ס} Megilat Ester - wersja hebrajska ומ ד ינ ה ו א ל- ש ר י ע ם ו ע ם, מ ד ינ ה ומ ד י נ ה ך כ ת ב ה ו ע ם ו ע ם ך ל ונ ו : ב ם ה ל ל ך א ח ו ר נ כ ת ב, ו נ ח ת ם ב ט ב ע ת ה ל ל ך. יג ו נ ל וח ס פ ר ים ב י ד ה ר צ י ם, א ל-ך ל-מ ד ינ ות ה ל ל ך --ל ה מ יד ל ה ר ג ול אב ד א ת-ך ל-ה ט הוד ים מ ם ע ר ו ע ד-ז ק ן ט ף ו נ ים ב י ום א ח ד, ב ל ו ה ע ש ר ל ח ד נ ים- ע ש ר הוא- ח ד א ד ר ; ו ל ל ם, ל ב וז. יד ן ת ג ן ה ך ת ב, ל ה ם ת ן ד ת ב כ ל- מ ד ינ ה ומ ד ינ ה, ג לוי, ל כ ל- ה ע ל ים--ל ה י ות ע ת ד ים, ל ט ום ה ז ה. טו ה ר צ ים י צ או ד חופ ים, ב ד ב ר ה ל ל ך, ו ה ד ת נ ת נ ה, ב ו ן ה ב יר ה; ו ה ל ל ך ו ה מ ן י בו ל ת ות, ו ה ע יר ו ן נ ב וכ ה. } אסתר פרק ד א ומ ר ד כ י, י ד ע א ת- ך ל-א ר נ ע ש ה, ו ט ק ר ע מ ר ד כ י א ת- ב ג ד יו, ו ט ל ב ש ק ו א פ ר; ו ט צ א ב ת וך ה ע יר, ו ט ז ע ק ז ע ק ה ג ד ול ה ומ ר ה. ב ו ט ב וא, ע ד ל פ נ י ע ר- ה ל ל ך : ך י א ין ל ב וא א ל- ע ר ה ל ל ך, ב ל בו ש ק. ג וב כ ל- מ ד ינ ה ומ ד ינ ה, מ ק ום א ר ד ב ר- ה ל ל ך ו ד ת ו מ ג יע -- א ב ל ג ד ול ל ט הוד ים, ו צ ום וב כ י ומ ס ן ד ; ש ק ו א פ ר, י נ ע ל ר ב ים. ד ותבואינה )ו ת ב ואנ ה( נ ע ר ות א ס ת ר ו ס ר יס יה, ו ט ג ידו ל ה, ו ת ת ח ל ח ל ה ל ל ך ה, מ א ד; ו ת ל ח ב ג ד ים ל ה ל ב י א ת- מ ר ד כ י, ול ה ס יר ש ס ו מ ע ל יו--ו ל א ק ב ל. ה ו ת ק ר א א ס ת ר ל ה ת ך מ מ ר יס י ה ל ל ך, א ר ה ע מ יד ל פ נ יה, ו ת צ ו הו, ע ל-מ ר ד כ י--ל ד ע ת מ ה- ז ה, ו ע ל-מ ה-ז ה. ו ו ט צ א ה ת ך, א ל- מ ר ד כ י--א ל-ר ח וב ה ע יר, א ר ל פ נ י ע ר- ה ל ל ך. ז ו ט ג ד- ל ו מ ר ד כ י, א ת ך ל- א ר ק ר הו ; ו א ת ן ר ת ה ך ס ף, א ר אמ ר ה מ ן ל ק ול ע ל- ג נ ז י ה ל ל ך ביהודיים )ב ט הוד ים(--ל אב ד ם. ח ו א ת-ן ת ג ן ך ת ב- ה ד ת א ר- נ ת ן ב ו ן ל ה מ יד ם, נ ת ן ל ו--ל ה ר א ות א ת-א ס ת ר, ול ה ג יד ל ה; ול צ ו ות ע ל יה, ל ב וא א ל- ה ל ל ך ל ה ת ח ם ן- ל ו ול ב ס מ כ פ נ יו-- ע ל-ע ל ה. ט ו ט ב וא, ה ת ך ; ו ט ג ד ל א ס ת ר, א ת ד ב ר י מ ר ד כ י. י ו ת אמ ר א ס ת ר ל ה ת ך, ו ת צ ו הו א ל-מ ר ד כ י. יא ך ל-ע ב ד י ה ל ל ך ו ע ם- מ ד ינ ות ה ל ל ך י ד ע ים, א ר ך ל-א י ו א ש ה א ר י ב וא- א ל-ה ל ל ך א ל-ה ח צ ר ה ן נ ימ ית א ר ל א- י ס ר א אח ת ד ת ו ל ה מ ית, ל ב ד מ א ר י ו יט-ל ו ה ל ל ך א ת- ר ב יט ה ז ה ב, ו ח י ה; ו א נ י, ל א נ ק ר את י ל ב וא א ל- ה ל ל ך --ז ה, ל ו ים י ום. יב ו ט ג ידו ל מ ר ד כ י, א ת ד ב ר י א ס ת ר. יג ו ט אמ ר מ ר ד כ י, ל ה יב א ל-א ס ת ר: אל-ת ד ל י ב נ פ ך, ל ה ל ל ט ב ית-ה ל ל ך מ ך ל-ה ט הוד ים. יד ך י א ם- ה ח ר ת ח ר י י, ב ע ת ה ז את--ר ו ח ו ה נ ל ה י ע מ וד ל ט הוד ים מ ל ק ום אח ר, ו את וב ית- אב יך ת אב דו; ומ י י וד ע --א ם-ל ע ת ך ז את, ה ג ע ת ל ל ל כות. טו ו ת אמ ר א ס ת ר, ל ה יב א ל-מ ר ד כ י. טז ל ך ך נ וס א ת- ך ל-ה ט הוד ים ה ם מ צ א ים ב ו ן, ו צומו ע ל י ו אל- ת אכ לו ו אל-ת תו ל ת י מ ים ל י ל ה ו י ום-- ג ם-א נ י ו נ ע ר ת י, אצום ך ן; וב כ ן אב וא א ל-ה ל ל ך, א ר ל א-כ ד ת, ו כ א ר אב ד ת י, אב ד ת י. יז ו ט ע ב ר, מ ר ד כ י; ו ט ע ש, ך כ ל א ר-צ ו ת ה ע ל יו א ס ת ר.

ס} Megilat Ester - wersja hebrajska אסתר פרק ה א ו י ה י ב ט ום ה ש ל י י, ו ת ל ב א ס ת ר מ ל כות, ו ת ע מ ד ב ח צ ר ב ית- ה ל ל ך ה ן נ ימ ית, נ כ ח ב ית ה ל ל ך ; ו ה ל ל ך י ו ב ע ל- ך מ א מ ל כות ו, ב ב ית ה ל ל כות, נ כ ח, ן ת ח ה ב י ת. ב ו י ה י כ ר א ות ה ל ל ך א ת- א ס ת ר ה ל ל ך ה, ע מ ד ת ב ח צ ר-- נ ש אה ח ן, ב ע ינ יו; ו ט ו ט ה ל ל ך ל א ס ת ר, א ת- ר ב יט ה ז ה ב א ר ב י ד ו, ו ת ק ר ב א ס ת ר, ו ת ג ע ב ר א ה ש ר ב יט. ג ו ט אמ ר ל ה ה ל ל ך, מ ה-כ ך א ס ת ר ה ל ל ך ה ; ומ ה-ב ס ת ך ע ד- ח צ י ה ל ל כות, ו י ם ת ן ל ך. ד ו ת אמ ר א ס ת ר, א ם-ע ל-ה ל ל ך ט וב--י ב וא ה ל ל ך ו ה מ ן ה ט ום, א ל-ה ל ת ה א ר-ע ש ית י ל ו. ה ו ט אמ ר ה ל ל ך -- מ ה רו א ת- ה מ ן, ל ע ש ות א ת- ד ב ר א ס ת ר ; ו ט ב א ה ל ל ך ו ה מ ן, אל- ה ל ת ה א ר-ע ש ת ה א ס ת ר. ו ו ט אמ ר ה ל ל ך ל א ס ת ר ב מ ת ה ה ט י ן, מ ה-ש א ל ת ך ו י ם ת ן ל ך ; ומ ה-ב ס ת ך ע ד-ח צ י ה ל ל כות, ו ת ע ש. ז ו ת ע ן א ס ת ר, ו ת אמ ר: א ל ת י, וב ס ת י. ח א ם- מ צ את י ח ן ב ע ינ י ה ל ל ך, ו א ם-ע ל-ה ל ל ך ט וב, ל ת ת א ת- א ל ת י, ו ל ע ש ות א ת- ב ס ת י--י ב וא ה ל ל ך ו ה מ ן, א ל-ה ל ת ה א ר א ע ש ה ל ה ם, ומ ח ר א ע ש ה, ך ד ב ר ה ל ל ך. ט ו ט צ א ה מ ן ב ט ום ה הוא, ש מ ח ו ט וב ל ב; ו כ ר א ות ה מ ן א ת- מ ר ד כ י ב ע ר ה ל ל ך, ו ל א-ק ם ו ל א- ז ע מ ל םו-- ו ט ל ל א ה מ ן ע ל-מ ר ד כ י, ח מ ה. י ו ט ת אן ק ה מ ן, ו ט ב וא א ל-ב ית ו; ו ט ל ח ו ט ב א א ת- א ה ב יו, ו א ת-ז ר א ת ו. יא ו י ס ן ר ל ה ם ה מ ן א ת- ך ב וד ע ר ו, ו ר ב ב נ יו ; ו א ת ך ל- א ר ג ד ל ו ה ל ל ך ו א ת א ר נ ש א ו, ע ל-ה ש ר ים ו ע ב ד י ה ל ל ך. יב ו ט אמ ר, ה מ ן-- אף ל א- ה ב י אה א ס ת ר ה ל ל ך ה ע ם- ה ל ל ך א ל-ה ל ת ה א ר-ע ש ת ה, ך י א ם- א ות י; ו ג ם-ל מ ח ר א נ י ק רוא-ל ה, ע ם-ה ל ל ך. יג ו כ ל-ז ה, א ינ םו ו ה ל י: ב כ ל- ע ת, א ר א נ י ר א ה א ת- מ ר ד כ י ה ט הוד י-- י ו ב, ב ע ר ה ל ל ך. יד ו ת אמ ר ל ו ז ר א ת ו ו כ ל-א ה ב יו, י ע שו-ע ץ ג ב ה ח מ ש ים אל ה, וב ב ק ר א מ ר ל ל ל ך ו י ת לו א ת-מ ר ד כ י ע ל יו, וב א-ע ם-ה ל ל ך א ל-ה ל ת ה ש מ ח ; ו ט יט ב ה ד ב ר ל פ נ י ה מ ן, ו ט ע ש ה ע ץ. } אסתר פרק ו א ב כ י ל ה ה הוא, נ ד ד ה נ ת ה ל ל ך ; ו ט אמ ר, ל ה ב יא א ת-ס פ ר ה ז כ ר נ ות ד ב ר י ה ט מ ים, ו ט ה יו נ ק ר א ים, ל פ נ י ה ל ל ך. ב ו ט ל צ א כ תוב, א ר ה ג יד מ ר ד כ י ע ל- ב ג ת נ א ו ת ר נ י ס ר יס י ה ל ל ך --מ ש מ ר י, ה מ ף: א ר ב ק ו ל ל ח י ד, ב ל ל ך א ח ו ר ו. ג ו ט אמ ר ה ל ל ך --מ ה-ם ע ש ה י ק ר וג דוכ ה ל מ ר ד כ י, ע ל-ז ה; ו ט אמ רו נ ע ר י ה ל ל ך, מ ר ת יו, ל א-נ ע ש ה ע ל ו, ד ב ר. ד ו ט אמ ר ה ל ל ך, מ י ב ח צ ר; ו ה מ ן ב א, ל ח צ ר ב ית- ה ל ל ך ה ח יצ ונ ה, ל אמ ר ל ל ל ך, ל ת ל ות א ת- מ ר ד כ י ע ל- ה ע ץ א ר-ה כ ין ל ו. ה ו ט אמ רו נ ע ר י ה ל ל ך, א ל יו--ה ם ה ה מ ן, ע מ ד ב ח צ ר; ו ט אמ ר

ס} ס} Megilat Ester - wersja hebrajska ו ו ט ב וא, ה מ ן, ו ט אמ ר ל ו ה ל ל ך, מ ה-כ ע ש ות ב א י א ר ה ל ל ך ה ל ל ך, י ב וא. ז ח פ ץ ב יק ר ו; ו ט אמ ר ה מ ן, ב ל ב ו, ל מ י י ח ן ץ ה ל ל ך ל ע ש ות י ק ר, י ות ר מ ל ם י. ח י ב י או ל בו. א ר ה ל ל ך ח פ ץ ב יק ר ו, א י א ל-ה ל ל ך : ו ט אמ ר ה מ ן, -ב ו ה ל ל ך ; ו סוס, א ר ר כ ב ע ל יו ה ל ל ך, ו א ר נ ת ן ך ת ר מ ל כות, א ר ל ב ט ו נ ת ון ה כ בו ו ה מוס, ע ל-י ד-א י מ ש ר י ה ל ל ך ה ן ר ת מ ים, מ ל כות, ב ר א ו., א ר ה ל ל ך ח פ ץ ב יק ר ו ; ו ה ר ך יב הו ע ל- ה מוס, ב ר ח וב ו ה ל ב י ו א ת- ה א י י ו ט אמ ר ה ל ל ך ה ע יר, ו ק ר או ל פ נ יו, ך כ ה י ע ש ה ל א י א ר ה ל ל ך ח פ ץ ב יק ר ו. ו ע ש ה-כ ן ל מ ר ד כ י, ה כ בו ו א ת- ה מוס ך א ר ד ב ר ת מ ה ר ק ח א ת- ל ה מ ן, יא ו ט ס ח ה מ ן אל-ת ן ל ד ב ר, מ ך ל א ר ד ב ר ת. ה ט הוד י, ה ט ו ב ב ע ר ה ל ל ך : א ת- מ ר ד כ י; ו ט ר ך יב הו, ב ר ח וב ה ע יר, ו ט ק ר א א ת-ה כ בו ו א ת- ה מוס, ו ט ל ב יב ו ט ב מ ר ד כ י, א ל- ע ר. ל פ נ יו, ך כ ה י ע ש ה ל א י א ר ה ל ל ך ח פ ץ ב יק ר ו א ת ו, יג ו י ס ן ר ה מ ן ל ז ר. ה ל ל ך ; ו ה מ ן נ ד ח ף א ל- ב ית ו, אב ל ו ח פוי ר א א ת ו, א ם מ ז ר ע ול כ ל-א ה ב יו, א ת, ך ל-א ר ק ר הו; ו ט אמ רו ל ו ח כ מ יו ו ז ר ה ט הוד ים מ ר ד כ י א ר ה ח כ ות ל נ ן ל ל פ נ יו ל א- תוכ ל ל ו--ך י-נ פ ול ת ן ול, ל פ נ יו. יד ע וד ם מ ד ב ר ים ע ל ו, ו ס ר יס י ה ל ל ך ה ג יעו ; ו ט ב ה לו ל ה ב יא א ת- ה מ ן, א ל- ה ל ת ה א ר-ע ש ת ה א ס ת ר. אסתר פרק ז א ו ט ב א ה ל ל ך ו ה מ ן, ל ת ות ע ם-א ס ת ר ה ל ל ך ה. ב ו ט אמ ר ה ל ל ך ל א ס ת ר ג ם ב ט ום ה ש נ י, ב מ ת ה ה ט י ן-- מ ה-ש א ל ת ך א ס ת ר ה ל ל ך ה, ו ת ם ת ן ל ך ; ומ ה- ב ס ת ך ע ד- ח צ י ה ל ל כות, ו ת ע ש. ג ו ת ע ן א ס ת ר ה ל ל ך ה, ו ת אמ ר--א ם- מ צ את י ח ן ב ע ינ יך ה ל ל ך, ו א ם-ע ל-ה ל ל ך ט וב: ת ם ת ן-ל י נ פ י ב א ל ת י, ו ע ל י ב ב ס ת י. ד ך י נ מ ך ר נו א נ י ו ע ל י, ל ה מ יד ל ה ר וג ול אב ד ; ו א כו ל ע ב ד ים ו ל פ ח ות נ מ ך ר נו, ה ח ר ת י--ך י א ין ה נ ר ו ה, ב נ ז ק ה ל ל ך. } ה ו ט אמ ר ה ל ל ך א ח ו ר ו, ו ט אמ ר ל א ס ת ר ה ל ל ך ה: מ י הוא ז ה ו א י-ז ה הוא, א ר-מ ל א ו ל ב ו ל ע ש ות ך ן. ו ו ת אמ ר א ס ת ר--א י צ ר ו א וי ב, ה מ ן ה ר ע ה ז ה; ו ה מ ן נ ב ע ת, מ כ פ נ י ה ל ל ך ו ה ל ל ך ה. ז ו ה ל ל ך ק ם ב ח מ ת ו, מ ל ת ה ה ט י ן, א ל- ג ם ת, ה ב ית ן; ו ה מ ן ע מ ד, ל ב ס ע ל-נ פ ו מ א ס ת ר ה ל ל ך ה--ך י ר אה, ך י-כ ל ת ה א ל יו ה ר ע ה מ א ת ה ל ל ך. ח ו ה ל ל ך ב מ ג ם ת ה ב ית ן א ל- ב ית מ ת ה ה ט י ן, ו ה מ ן נ פ ל ע ל- ה ל ח ה א ר א ס ת ר ע ל יה, ו ט אמ ר ה ל ל ך, ה ג ם ל כ ב ו א ת- ה ל ל ך ה ע ל י ב ב י ת; ה ד ב ר, י צ א מ ן י ה ל ל ך, ופ נ י ה מ ן, ח פו. ט ו ט אמ ר ח ר ב ונ ה א ח ד מ ן- ה מ ר יס ים ל פ נ י ה ל ל ך, ג ם ה ם ה-ה ע ץ א ר- ע ש ה ה מ ן ל מ ר ד כ י א ר ד ב ר-ט וב ע ל- ה ל ל ך ע מ ד ב ב ית ה מ ן-- ג ב ה, ח מ ש ים אל ה ; ו ט אמ ר ה ל ל ך, ת ל הו ע ל יו. י ו ט ת לו, א ת-ה מ ן, ע ל-ה ע ץ, א ר-ה כ ין ל מ ר ד כ י ; ו ח מ ת ה ל ל ך, כ כ ה. }

ס} ס} ס} Megilat Ester - wersja hebrajska אסתר פרק ח א ב ט ום ה הוא, נ ת ן ה ל ל ך א ח ו ר ו ל א ס ת ר ה ל ל ך ה, א ת-ב ית ה מ ן, צ ר ר היהודיים )ה ט הוד ים(; ומ ר ד כ י, ב א ל פ נ י ה ל ל ך -- ך י-ה ג יד ה א ס ת ר, מ ה הוא- ל ה. ב ו ט ס ר ה ל ל ך א ת- ט ב ע ת ו, א ר ה ע ב יר מ ה מ ן, ו ט ת נ ה, ל מ ר ד כ י; ו ת ש ם א ס ת ר א ת-מ ר ד כ י, ע ל-ב ית ה מ ן. } ג ו ת וס ף א ס ת ר, ו ת ד ב ר ל פ נ י ה ל ל ך, ו ת ן ל, ל פ נ י ר ג ל יו ; ו ת ב י ו ת ת ח ם ן- ל ו, ד ל ה ע ב יר א ת- ר ע ת ה מ ן ה א ג ג י, ו א ת מ ח ב ת ו, א ר ח ב ע ל- ה ט הוד ים. ה ו ט ו ט ה ל ל ך ל א ס ת ר, א ת ר ב ט ה ז ה ב; ו ת ק ם א ס ת ר, ו ת ע מ ד ל פ נ י ה ל ל ך. ו ת אמ ר א ם-ע ל-ה ל ל ך ט וב ו א ם- מ צ את י ח ן ל פ נ יו, ו כ ר ה ד ב ר ל פ נ י ה ל ל ך, ה ל ד ת א מ ח ב ת ה מ ן ב ן- ה מ פ ר ים, ב ע ינ יו--י ך ת ב ל ה יב א ת- ו ט וב ה א נ י, ו ך י א יכ כ ה ה א ג ג י, א ר ך ת ב ל אב ד א ת-ה ט הוד ים, א ר ב כ ל-מ ד ינ ות ה ל ל ך. אוכ ל, ו ר א ית י, ב ר ע ה, א ר-י מ צ א א ת- ע ל י; ו א יכ כ ה אוכ ל ו ר א ית י, ב אב ד ן } מ ול ד ת י. ז ו ט אמ ר ה ל ל ך א ח ו ר ל א ס ת ר ה ל ל ך ה, ול מ ר ד כ י ה ט הוד י: ה ם ה ב ית-ה מ ן נ ת ת י ל א ס ת ר, ו א ת ו ת לו ע ל- ה ע ץ--ע ל א ר- ל ח י ד ו, ביהודיים )ב ט הוד ים(. ח ו א ת ם ך ת בו ע ל- ה ט הוד ים ך ח וב ב ע ינ יכ ם, ב ם ה ל ל ך, ו ח ת מו, ב ט ב ע ת ה ל ל ך : ך י-כ ת ב א ר-נ כ ת ב ב ם-ה ל ל ך, ו נ ח ת ום ב ט ב ע ת ה ל ל ך --א ין ל ה יב. ט ו ט ס ר או ס פ ר י- ה ל ל ך ב ע ת-ה ה יא ב ח ד ה ש ל י י הוא- ח ד ס יו ן, ב ל ו ה ו ע ש ר ים ב ו, ו ט ך ת ב ך כ ל- א ר-צ ו ה מ ר ד כ י א ל- ה ט הוד ים ו א ל ה א ח ד ר ן נ ים- ו ה ן ח ות ו ש ר י ה ל ד ינ ות א ר מ ה דו ו ע ד- ךו ב ע ו ע ש ר ים ומ אה מ ד ינ ה, מ ד ינ ה ומ ד ינ ה ך כ ת ב ה ו ע ם ו ע ם ך ל נ ו ; ו א ל-ה ט הוד ים--ך כ ת ב ם, ו כ ל ונ ם. י ו ט כ ת ב, ב ם ה ל ל ך א ח ו ר, ו ט ח ת ם, ב ט ב ע ת ה ל ל ך ; ו ט ל ח ס פ ר ים ב י ד ה ר צ ים ב מוס ים ר כ ב י ה ר כ, ה א ח ת ר נ ים--ב נ י, ה ר ל כ ים. יא א ר נ ת ן ה ל ל ך ל ט הוד ים א ר ב כ ל- ע יר-ו ע יר, ל ה ס ה ל ו ל ע מ ד ע ל- נ פ ם--ל ה מ יד ו ל ה ר ג ול אב ד א ת- ך ל-ח יל ע ם ומ ד ינ ה ה נ ר ים א ת ם, ט ף ו נ ים ; ו ל ל ם, ל ב וז. יב ב י ום א ח ד, ב כ ל-מ ד ינ ות ה ל ל ך א ח ו ר ו -- ב ל ו ה ע ש ר ל ח ד נ ים-ע ש ר, הוא-ח ד א ד ר. יג ן ת ג ן ה ך ת ב, ל ה ם ת ן ד ת ב כ ל-מ ד ינ ה ומ ד ינ ה, ג לוי, ל כ ל-ה ע ל ים; ו ל ה י ות היהודיים )ה ט הוד ים( עתודים )ע ת יד ים( ל ט ום ה ז ה, ל ה ם ק ם מ א י ב יה ם. יד ה ר צ ים ר כ ב י ה ר כ, ה א ח ת ר נ ים, י צ או מ ב ה ל ים וד חופ ים, ב ד ב ר ה ל ל ך ; ו ה ד ת נ ת נ ה, ב ו ן ה ב יר ה. } טו ומ ר ד כ י י צ א מ כ פ נ י ה ל ל ך, ב ל בו מ ל כות ת כ ל ת ו חור, ו ע ט ר ת ז ה ב ג ד ול ה, ו ת כ ר יך בוץ ו אר ג מ ן; ו ה ע יר ו ן, צ ה ל ה ו ש מ ח ה. טז ל ט הוד ים, ה י ת ה א ור ה ו ש מ ח ה, ו ש ש ן, ו יק ר. יז וב כ ל- מ ד ינ ה ומ ד ינ ה וב כ ל- ע יר ו ע יר, מ ק ום א ר ד ב ר-ה ל ל ך ו ד ת ו מ ג יע, ש מ ח ה ו ש ש ון ל ט הוד ים, מ ת ה ו י ום ט וב ; ו ר ב ים מ ע ל י ה אר ץ, מ ת י ה ד ים--ך י-נ פ ל ן ח ד-ה ט הוד ים, ע ל יה ם.

ס} ס} ס} ס} ס} Megilat Ester - wersja hebrajska אסתר פרק ט א ד ר, ב ל ו ה ע ש ר י ום ב ו, א ר ה ג יע ד ב ר- הוא-ח ד א וב נ ים ע ש ר ח ד ב ט ום, א ר ש ב רו א י ב י ה ט הוד ים ל ל וט ב ה ם, ו נ ה פ וך ה ל ל ך ו ד ת ו, ל ה ע ש ות:, ב נ ק ה לו ה ט הוד ים ב ע ר יה ם ם. הוא, א ר י ל טו ה ט הוד ים ה ל ה ב ש נ א יה, ל ל ח י ד, ב מ ב ק י ר ע ת ם ; ו א י ל א- ע מ ד ב כ ל-מ ד ינ ות ה ל ל ך א ח ו ר ו ג ו כ ל- ש ר י ה ל ד ינ ות ו ה א ח ד ר ן נ ים ל פ נ יה ם, ך י-נ פ ל ן ח ד ם ע ל- ך ל-ה ע ל ים. ך י-נ פ ל ן ח ד- ו ה ן ח ות, ו ע ש י ה ל ל אכ ה א ר ל ל ל ך -- מ נ ש א ים, א ת-ה ט הוד ים: ד ך י-ג ד ול מ ר ד כ י ב ב ית ה ל ל ך, ו מ ע ו ה ול ך ב כ ל-ה ל ד ינ ות: מ ר ד כ י, ע ל יה ם. ה ט הוד ים ב כ ל- א י ב יה ם, מ ך ת-ח ר ב ה ו ט ךו ך י-ה א י מ ר ד כ י, ה ול ך ו ג ד ול. ו וב ו ן ה ב יר ה, ה ר גו ה ט הוד ים ו ה ר ג ו אב ד ן ; ו ט ע שו ב ש נ א יה ם, ך ר צ ונ ם. מ א ות, }ר{ ו אב ד--ח מ ז ו א ת }ר{ }. א י ו א ת }ר{ }ס{ ן ר נ ד ת א ו א ת }ר{ } ד ל פ ון, ח ו א ת }ר{ } אס ן ת א. ו א ת }ר{ }ס{ ן ור ת א ו א ת }ר{ א ד ל י א, }ס{ } ט ו א ת }ר{ א ר יד ת א. ו א ת }ר{ ן ר מ ת א }ס{ ו א ת }ר{ א ר יס י, }ס{ ו א ת }ר{ }ס{ א ר יד י י ע ש ר ת }ר{ } ו י ז ת א. יא ב נ י ה מ ן ב ן- ה ל ד ת א, צ ר ר ה ט הוד ים--ה ר גו; וב ב ז ה--ל א ל חו, א ת-י ד ם. יב ו ט אמ ר ל פ נ י ה ל ל ך. ב א מ ס ן ר ה ה רוג ים ב ו ן ה ב יר ה-- ב ט ום ה הוא, מ א ות א י ה ל ל ך ל א ס ת ר ה ל ל ך ה, ב ו ן ה ב יר ה ה ר גו ה ט הוד ים ו אב ד ח מ ו א ת ע ש ר ת ב נ י-ה מ ן--ב אר מ ד ינ ות ה ל ל ך, מ ה ע שו; ומ ה-ש א ל ת ך ו י ם ת ן ל ך, יג ו ת אמ ר א ס ת ר, א ם-ע ל-ה ל ל ך ט וב--י ם ת ן ג ם-מ ח ר ומ ה-ב ס ת ך ע וד ו ת ע ש. ל ט הוד ים א ר ב ו ן, ל ע ש ות ך ד ת ה ט ום; ו א ת ע ש ר ת ב נ י-ה מ ן, י ת לו ע ל-ה ע ץ. יד ו ט אמ ר ה ל ל ך ל ה ע ש ות ך ן, ו ת ם ת ן ד ת ב ו ן ; ו א ת ע ש ר ת ב נ י- ה מ ן, ת לו. )ה ט הוד ים( א ר-ב ו ן, ג ם ב י ום אר ב ע ה ע ש ר ל ח ד טו ו ט ס ה לו היהודיים טז א ת-י ד ם. וב ב ז ה--ל א ל חו, ; ל מ א ות א י ו ט ה ר גו ב ו ן, א ד ר, ו אר ה ט הוד ים א ר ב מ ד ינ ות ה ל ל ך נ ק ה לו ו ע מ ד ע ל- נ פ ם, ו נ וח מ א י ב יה ם, יז ב י ום- ו ה ר וג ב ש נ א יה ם, ח מ ש ה ו ב ע ים אל ף; וב ב ז ה--ל א ל חו, א ת-י ד ם. א ד ר ; ו נ וח, ב אר ב ע ה ע ש ר ב ו, ו ע ש ה א ת ו, י ום מ ת ה ל ו ה ע ש ר, ל ח ד

ש} ס} ס} Megilat Ester - wersja hebrajska ו ש מ ח ה. יח והיהודיים )ו ה ט הוד ים( א ר-ב ו ן, נ ק ה לו ב ל ו ה ע ש ר ב ו, וב אר ב ע ה ע ש ר, ב ו; ו נ וח, ב ח מ ש ה ע ש ר ב ו, ו ע ש ה א ת ו, י ום מ ת ה ו ש מ ח ה. יט ע ל- ך ן ה ט הוד ים הפרוזים )ה ן ר ז ים(, ה ט ב ים ב ע ר י ה ן ר ז ות-- ע ש ים א ת י ום אר ב ע ה ע ש ר ל ח ד א ד ר, ש מ ח ה ומ ת ה ו י ום ט וב ; ומ ל ח מ נ ות, א י ל ר ע הו. כ ו ט כ ת ב מ ר ד כ י, א ת-ה ד ב ר ים ה א כ ה ; ו ט ל ח ס פ ר ים א ל- ך ל- ה ט הוד ים, א ר ב כ ל- מ ד ינ ות ה ל ל ך א ח ו ר ו --ה ס ר וב ים, ו ה ר ח וק ים. כא ל ק ט ם, ע ל יה ם--ל ה י ות ע ש ים א ת י ום אר ב ע ה ע ש ר ל ח ד א ד ר, ו א ת י ום- ח מ ש ה ע ש ר ב ו : ב כ ל- נ ה, ו נ ה. כב ך ט מ ים, א ר-נ חו ב ה ם ה ט הוד ים מ א י ב יה ם, ו ה ח ד א ר נ ה ן ך ל ה ם מ ט ג ון ל ש מ ח ה, ומ א ב ל ל י ום ט וב; ל ע ש ות א ות ם, י מ י מ ת ה ו ש מ ח ה, ומ ל ח מ נ ות א י ל ר ע הו, ומ ת נ ות ל א ב י נ ים. כג ו ק ב ל, ה ט הוד ים, א ת א ר- ה ח כו, ל ע ש ות; ו א ת א ר- ך ת ב מ ר ד כ י, א ל יה ם. כד ך י ה מ ן ב ן- ה ל ד ת א ה א ג ג י, צ ר ר ך ל- ה ט הוד ים--ח ב ע ל- ה ט הוד ים, ל אב ד ם; ו ה ן ל ןור הוא ה ג ור ל, ל ה ל ם ול אב ד ם. כה וב ב אה, ל פ נ י ה ל ל ך, אמ ר ע ם- ה מ פ ר, י וב מ ח ב ת ו ה ר ע ה א ר- ח ב ע ל- ה ט הוד ים ע ל- ר א ו; ו ת לו א ת ו ו א ת- ב נ יו, ע ל-ה ע ץ. כו ע ל- ך ן ק ר או ל ט מ ים ה א כ ה פור ים, ע ל- ם ה ןור--ע ל-ך ן, ע ל-ך ל-ד ב ר י ה א ג ר ת ה ז את ; ומ ה-ר או ע ל- ך כ ה, ומ ה ה ג יע א ל יה ם. כז ק ט מו וקבל )ו ק ב לו( ה ט הוד ים ע ל יה ם ו ע ל- ז ר ע ם ו ע ל ך ל- ה ם ל ו ים ע ל יה ם, ו ל א י ע ב ור-- ל ה י ות ע ש ים א ת נ י ה ט מ ים ה א כ ה, ך כ ת ב ם ו כ ז מ ם ם: ב כ ל- נ ה, ו נ ה. כח ו ה ט מ ים ה א כ ה נ ז ך ר ים ו נ ע ש ים ב כ ל-ד ור ו ד ור, מ ן ח ה ומ ן ח ה, מ ד ינ ה ומ ד ינ ה, ו ע יר ו ע יר ; ו ימ י ה ןור ים ה א כ ה, ל א י ע ב רו מ ת וך ה ט הוד ים, ו ז כ ר ם, ל א-י סוף מ ז ר ע ם. } כט ו ת כ ת ב א ס ת ר ה ל ל ך ה ב ת- א ב יח י ל, ומ ר ד כ י ה ט הוד י-- א ת-ך ל-ת ק ף: ל ק ט ם, א ת א ג ר ת ה ן ר ים ה ז את-- ה ש נ ית. ל ו ט ל ח ס פ ר ים א ל- ך ל-ה ט הוד ים, א ל- ב ע ו ע ש ר ים ומ אה מ ד ינ ה--מ ל כות, א ח ו ר ו : ד ב ר י ל ום, ו א מ ת. לא ל ק ט ם א ת- י מ י ה ן ר ים ה א כ ה ב ז מ ם יה ם, ך א ר ק ט ם ע ל יה ם מ ר ד כ י ה ט ה וד י ו א ס ת ר ה ל ל ך ה, ו כ א ר ק ט מו ע ל-נ פ ם, ו ע ל-ז ר ע ם: ד ב ר י ה נ ומ ות, ו ז ע ק ת ם. לב ומ א מ ר א ס ת ר--ק ט ם, ד ב ר י ה ן ר ים ה א כ ה; ו נ כ ת ב, ב מ פ ר. } אסתר פרק י א ו ט ש ם ה ל ל ך אחשרש )א ח ו ר ) מ ס ע ל-ה אר ץ, ו א ט י ה ט ם. ב ו כ ל- מ ע ש ה ת ק ן ו, וג בור ת ו, ופ ר ת ג ד כ ת מ ר ד כ י, א ר ג ד ל ו ה ל ל ך -- ה ל וא-ה ם ך תוב ים, ע ל-ס פ ר ד ב ר י ה ט מ ים, ל מ ל כ י, מ ד י ופ ר ס. ג ך י מ ר ד כ י ה ט הוד י, מ נ ה ל ל ל ך א ח ו ר ו, ו ג ד ול ל ט הוד ים, ו ר צוי ל ר ב א ח יו-- ד ר ט וב ל ע ל ו, ו ד ב ר ל ום ל כ ל-ז ר ע ו. }

Megilat Ester - wersja hebrajska ברכות לאחר קריאת המגילה ב רוך את ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם, ה ר ב א ת ר יב נו, ו ה ד ן א ת ד ינ נו, ו ה ם וק ם א ת נ ק מ ת נו, ו ה מ כ ם ג מול ל כ ל א וי ב י נ פ נו, ו ה ם פ ר ע ל נו מ נ ר ינו. ב רוך את ה י י, ה ם פ ר ע ל ע ל ו י ש ר א ל מ ך ל צ ר יה ם, ה א ל ה ל ו יע. א ר ה נ יא ע צ ת ג וי ם, ו ט פ ר מ ח ב ות ע רומ ים: ב קום ע ל ינו אד ם ר ע, נ צ ר ז ד ון מ ז ר ע ע מ ל ק: ג אה ב ע ר ו ו כ ר ה ל ו ב ור, וג ד כ ת ו י ק ה כ ו ל כ ד: ד ל ה ב נ פ ו ל ל ך ד ו נ ל ך ד, ב ס ל ה מ יד ו נ מ ד מ ה ר ה: ה מ ן ה וד יע א יב ת א ב ות יו, ו ע ור ר ש נ את אח ים ל ב נ ים: ו ל א ז כ ר ר ח מ י אול, ך י ב ח מ ל ת ו ע ל א ג ג נ ול ד א וי ב: ז מ ם ר ע ל ה כ ר ית צ ד יק, ו נ ל ך ד ט מ א ב יד י ט ה ור: ח ס ד ג ב ר ע ל ג ג ת אב, ו ר ע ה וס יף ח ט א ע ל ח ט איו: ט מ ן ב ל ב ו מ ח ב ות ע רומ יו, ו ט ת מ ך ר ל ע ש ות ר ע ה: י ד ו ל ח ב ק ד ו י א ל, ך ס ן ו נ ת ן ל ה כ ר ית ז כ ר ם: כ ר א ות מ ר ד כ י ך י י צ א ק צ ף, ו ד ת י ה מ ן נ ת נו ב ו ן: ל ב ש ק ו ק ר מ ס ן ד, ו ג ז ר צ ום ו ט ב ע ל ה א פ ר: מ י ז ה י ע מ ד ל כ ן ר ג ג ה, ו ל מ ח ל ח ח את ע ון א ב ות ינו: נ ץ ן ר ח מ כול ב, ה ן ה ד מ ה ע מ ד ה ל ע ור ר י נ ים: ס ר יס יה ה ב ה ילו ל ה מ ן, ל ה ק ות ו י ין ח מ ת ת ם ינ ים: ע מ ד ב ע ר ו ו נ פ ל ב ר ע ו, ע ש ה ל ו ע ץ ו נ ת ל ה ע ל יו: ן יה ם ן ת חו ך ל י ו ב י ת ב ל, ך י פור ה מ ן נ ה ן ך ל פור נו: צ ד יק נ ח ל ץ מ ט ד ר ע, א וי ב נ ת ן ת ח ת נ פ ו: ק ט מו ע ל יה ם ל ע ש ות ןור ים, ו ל ש מ ח ב כ ל נ ה ו נ ה: ר א ית א ת ת פ כ ת מ ר ד כ י ו א ס ת ר. ה מ ן וב נ יו ע ל ה ע ץ ת ל ית : ו ם ת י ע ק ב צ ה ל ה ו ש מ ח ה, ב ר א ות ם י ח ד ת כ ל ת מ ר ד כ י. ת וע ת ם ה י ית ל נ צ ח, ו ת ק ו ת ם ב כ ל ד ור ו ד ור. ל ה וד יע ך ל ק ו יך ל א י ב ו, ו ל א י ך ל מו ל נ צ ח ך ל ה ח וס ים ב ך. ארור ה מ ן א ר ב ק ל אב ד י. ב רוך מ ר ד כ י ה ט הוד י. א רור ה ז ר א ת מ פ ח יד י. ב רוכ ה א ס ת ר ]מ ג ם ה[ ב ע ד י. א רור ים ך ל ה ר ע ים. ב רוכ ים ך ל ה נ ד יק ים. ו ג ם ח ר ב ונ ה ז כור ל ח וב: